כל השאלות

עמוד 2
ביטחון עצמי

אני מעבירה את חיי בלי משמעות

אני לא מאמינה שאתחתן
אין לי כמעט הצעות ואלו שהיו לא התקדמו
אני לא רואה את עצמי כמישהיא שיש לה עקרונות חזקים ודעות ברורות כדי לחנך ילדים
כבד עלי כל המחויבות של אישה בשביל זוגיות
(אני לא משדרת תהרגשות האלו בפגישות)
אני מסתכלת על חיי
אני לא יוזמתית
מאד עצלנית
יכולה להעביר יום שלם רק על סרטים ( בשעות שאחרי העבודה )
ולא מבינה בשביל מה באתי לעולם
אני לא מועילה ואולי רק הורסת
החיים שלי ממש טובים חלום של כל אחד אבל הם גם הכי משעממים בעולם וחסרי תכלית
אפשר למצא תכלית, להתנדב, ללמוד מק

לקריאת התשובה >
נפילות

נפילה בתקופת שידוכים-מה יהיה איתי?

שלום, אני בחורה בת 21 חרדית בוגרת סמינר מעולה, אם תראו אותי ברחוב תהיו בטוחים אני עוד בחורה רגילה, והאמת שאני מתמודדת מאד קשה אני עובדת במשרד חרדי (כאילו שזה עצמו שומר עלי, מסתבר שפחות..) והיה לי איזה קשר אסור

לקריאת התשובה >
זוגיות

למה העולם שלי כזה חנוק??אני מרגישה בכלא

לא מבינה כלום!!! אולי אתם תוכלו להסביר או לפחות להרגיע את רוחי…
בינתיים אני שומרת מצוות בלי שום אמונה בלי כלום מכמה סיבות פשוטות.. 1 אני לא מעיזה להפוך את כל העולם שלי ושל הילדים שלי ושל בעלי ביום אחד לעזוב הכל ושלום 2 מתוך הרגל ואיזה פחד מדגדג שאולי זה כן נכון כל הסיפור הזה ואז אמצא את עצמי בגיהנום וכל הבלה בלה בלה של ההפחדות… 3 לא מכירה מספיק את העולם החילוני 4 לא ישאר לי כלום אהיה לבד ועוד ידברו עלי שאני בוגדת ועזבתי וכל מה שאפשר להגיד על כזה דבר
סליחה על הביטויים אבל אני כועסת נורא 5 מרגישה שזה לא בריא לנפש שלי לשנות עד כדי כך
אני מרגישה בכלא! מצד אחד אין לאף אחד!!! תשובה מניחה את הדעת אין שום ראיה חותכת על כלום! חוץ מלהגיד שבגלל הרגש מרגישים קשיים באמונה ובגלל כל מיני דברים בעצם אין תשובה אמיתית שכלית ואז מגיעה התשובה שהשם אם הוא קיים… יצר את המציאות כדי שנאמין ככה בלי באמת ראיות חותכות ועל זה יהיה השכר… עכשיו בהגיון גם כת אומרת כאלו דברים וזאת טכניקה פשוטה מאוד להגיד אתה נערך מלשון ערך -יותר כי אתה לא יודע… דבר שני אם בסוף אנחנו צריכים לא לדעת מה אנחנו שונים ממאמינים אחרים?? ועוד יותר גרוע למה צריך או רצוי או ראוי לשמור מצוות??? תכלס זה קשה לשמור ועוד יותר גרוע שנתקעים לצורך הדוגמא שלי בעולם חרדי שמי שרוצה לשמור מצוות ושבניו גם צריך להיות לצערו בקהילה זו… ושם זתאמרת כאן… סובלים מזה שתוקעים לך בגיל שעוד לא התחלת את גיל ההתבגרות ואת עדיין לא יודעת איך קוראים לך בטח לא מה את רוצה את הגבר הראשון שההורים "מוכנים!" אחרי בירורים שלהם! שתפגשי איתו וכמעט בטוח שתגידי כן כי 1 הם כבר הכינו את הכיבוד! 2וואו הוא היה מקסים! נו בטח הראשון שפגשת אחרי שאת מכירה רק בנות החיוך של גבר הראשון הוא מקסים אם יש לך איזו נטיה מזערית למיניות, ואז עוד לפני שהספקת לקלוט שאתם יכולים ביחד רק…. לריב! כבר יש לך 2 ילדים וכשאת קולטת מה קורה את כבר לא תעזבי, והבחור שמגיע ממקום כל כך סגור הוא בכלל לא יודע איך מתייחסים לאשה ומה שונה ממנו לאשתו בקטע של גבר ואשה חוץ מהסתייגות אחת גדולה מציבור הנשים, וכמובן שלא יהיה כסף בבית כי הוא צריך ללמוד וכולי וכולי
נננמממאאאאסססס
ולמה? למה אני לא יכולה לבחור מישהו לב

לקריאת התשובה >
בריאות הנפש

התלבטות אם ללכת לטיפול

אני עוברת כבר 3 שנים תקופה לא פשוטה בחיים. זה התחיל בחרדה והתקפי חרדה והמשיך בעוד דברים. תחושת חנק בבית, מחשבות אובדניות, רצון אובדני, פגיעה עצמית, הרעבה עצמית, גרימה מכוונת של הקאות ובעיקר הרבה הרבה כאב.
עברתי טיפולים, מרובם ברחתי ואת האחרון גמרתי לפני 3 חודשים. הייתי צריכה לסיים מסיבות טכניות, אבל גם פחות או יותר הרגשתי שסיימתי.
ועכשיו אני מתלבטת מה לעשות עם עצמי. מתלבטת עם הבעיות שנשארו מצריכות טיפול או שאני יכולה להתגבר עליהן בכוחות עצמי. אני חושבת שבגלל שהורגלתי לטיפול אז אני פחות עובדת עם עצמי, למרות שהגיוני שאנשים אחרים בעולם מתמודדים גם אם בעיות כאלה, ללא טיפול.
בזמן האחרון קלטתי שאני לא יודעת להעריך את עצמי. אני מאוד מודעת לעצמי, יכולה לפרט מלא דברים שאני מוכשרת בהם אבל להגיד מילה טובה לעצמי בלי שיגיע אבל אח"כ אני לא מסוגלת. אני יחמיא לעצמי על משהו ולא אסכים עם המחמאה שניה לאחר מכן.
אני יודעת שזה לא טוב ואני רוצה לשאול איך משנים את זה? בנושא הזה אני חושבת שאני יכולה לעבוד עם עצמי.
אבל בנושאים אחרים אני לא יודעת..
למשל בכל הסיפור של האוכל. כיום אני כבר אוכלת שתי ארוחות ביום ולפעמים אפילו יותר, אני לא מקיאה, לא צמה יותר מ20 שעות. המצב שלי הרבה יותר טוב. הבעיה היא לא המעשים שלי אלא המחשבות. כשאני אוכלת אני חושבת על כמות הקלוריות שהכנסתי לגוף שלי עכשיו, כשאני מסתכלת במראה אני רואה רק שומן למרות שהBMY שלי נמוך והמשקל שלי הוא קילו יותר מתת משקל עבור הגובה שלי. ואני באמת רזה. אני מפחדת להישקל, רוצה לחזור למה שהייתי, וכל פעם אחרי שאני אוכלת אני עם נקיפות מצפון שנשברתי ולא שלטתי בעצמי.
ולמרות כל המחשבות והרצונות אני מבינה שזה לא טוב. אני לפעמים נלחמת עם עצמי לאכול ונלחמת לא להקיא ולפעמים קצת צמה והתוצאה של זה מאוד עצובה,
ועוד משהו קטן, המחשבות האובדניות עדיין קופצות לי מידי פעם. וגם בנושא הזה אני שואלת איזה עבודה אני יכולה לעשות עם עצמי..
אני רוצה להתחתן, אבל מבינה שאני צריכה לעש

לקריאת התשובה >
חרדים

קשה לי שהחינוך החרדי לא מקצועי

לאחרונה התפרסם דוח מבקר המדינה על החינוך החרדי שמראה פער גדול מאד בהישגים לעומת החינוך הכללי, נחשלות, ספרי לימוד לא רלוונטים ומיושנים, ועוד ועוד
והשאלה שלי: למה? למה חינוך חרדי חייב להיות מילה נרדפת לנחשלות, לכישלון, לרמה נמוכה, לקומבינות. למה? איפה כתוב בתורה להיות לא מקצועיים וחובבנים?
למה הנחלת ערכים תורניים חייב להיות סתירה להשקעה במקביל ברמה גבוהה ומקצועיות?
למה כאשר מדובר בניהול חרדי התוצאה חייבת להיות חובבנית, לא מקצועית ונחשלת?
מה יהיה בעוד כמה עשרות שנים כאשר החרדים יהוו אחוז ניכר מהמדינה? האם נהפוך למדינה נחשלת?
כמה אפשר לנפנף במצב בקום המדינה שחייב להתבדלות וכו'
אנחנו לא בקום המדינה. אבל איכשהו תקועים הרחק מאחור
או שזה אינטרס של עסקנים חרדים להחזיק את הציבור כנוע ולא חכם?
מה רע בכך שהחינוך החרדי יהיה אגף במשרד החינוך (כמו מוסדות צאנז לדוגמא, לא ידוע לי שחסר שם רוחניות וערכים והם לא שייכים לחינוך העצמאי)

לקריאת התשובה >
לימוד תורה

משבר זהות בקשר לשייכות שלי ללימוד תורה

למדתי בישיבה ליטאית מובחרת, והתחתנתי לפני 5 שנים ועכשיו אני חווה סוג של משבר זהות בקשר לשייכות שלי ללימוד תורה.
במשך שנות שהותי בישיבה ישבתי ולמדתי בהתמדה וניצלתי כל רגע פנוי ללמוד תורה, ולא שהייתי כפייתי, אלא הלימוד באמת היה יקר לי, וגם מאוד נהניתי ללמוד, אולם עכשיו 'אעפס', אני מרגיש שחוויית הלימוד שלי ירדה פלאים, וניסיתי להבין מדוע, הרי אני אדם חכם עם קליטה מאוד טובה , ומדוע ההנאה שלי ירדה.
נתון נוסף ששמתי לב אליו הוא שעיקר חוסר ההנאה שלי בלימוד היא בלימוד עצמאי, ואני מרגיש משועמם ללמוד לבד, אבל אם הלימוד הוא עם חברותא (כמובן חברותא ברמה מתאימה וכו') אז זה כן יכול להיות לימוד כייפי.
ניסיתי לחשוב מהי הסיבה לכך, והגעתי למחשבה, שכאשר הלימוד נשאר ב'תיאוריה' הוא משעמם אותי, אבל אם הלימוד הוא עם מישהו נוסף אז הלימוד הוא ברמה מסוימת לימוד יותר מעשי.
הגעתי מזה למסקנה שכנראה עדיף לי ללמוד לימודים מעשיים כל שהן כמו טוען רבני (לימודי או"ח וירה דעה לא מעניינים אותי) שזה דבר שמביא לדברים מעשיים.
האם אני צודק שזה הפתרון, או שיש פתרון אחר חוץ מאשר לשנות מסלול וללמוד טוען רבני?והאם בכלל זה רעיון טוב בשביל ההשארות בלימוד להיות טוען רבני או שזה סוג של יציאה לעבודה?
אני מוכרח לציין דבר נוסף, שבחיים שלי האישיים אני מוגדר לאדם חושב וחוקר, ובעיקר אני אוהב לחקור את מניעי הנפש של האדם, ובשום אופן אני לא מגדיר את עצמי כנהנתן או כעצלן (שאולי לכן אין לי סיפוק מלימודי הגמ').
דבר נוסף שחשוב לי לציין, שהחשיבה שלי מאוד עצמאית ולא מוגבלת לדפוס המוכר של החברה, ככה שאין לי בעיה עם כל רעיון שהוא אם זה יתאים לנפש שלי.
יישר כח גדול

לקריאת התשובה >
נפילות

אני מתמודדת עם היצרים שלי וזה קשה מאד!

אני בחורה בת 18, למדתי בסמינר מצוין כרגע לומדת לתואר ראשון, נחשבת בחורה טובה ושמורה. הנושא הוא בעיה שהציקה לי ולוותה אותי מאז תחילת ההתבגרות שלי והיא התמודדות עם יצר המין. כשהייתי בתיכון, הייתי בחברות מאד הדוקה שנפלה מהר למקום של מגע, בהתחלה הרשתי לעצמי חשבתי בתמימותי שזה טוב, שככה אני משחררת ושזה תחליף למגע אסור עם בן. מה שלא קלטתי שאני פועלת לגמרי מדחף, שקלטתי את זה סלדתי מעצמי אבל זה לא עזר לי להפסיק לרצות.. אני עדיין מרגישה משיכה עזה לגברים.(עברה מאז שנה..)
אבל פוחדת שהזקתי לעצמי שלא אוכל לבוא לקיום מערכת באופן נקי, אני לא מרגישה ככה, אבל, וזאת שאלה מס' 1: האם מגע כזה יכול להרוס? אם כן מה? ואיך אפשר לתקן את זה?
שאלה שניה היא: הרי כל הנוער החרדי מתמודד עם יצר המין, אני לא יודעת איך זה עם בנים ואם מדברים אתם על זה ומנסים לעזור ולהסביר איך להתמודד, כי אני בתור בחורה הרגשתי מלוכלכת עם המחשבות האלה, כמו בן… ולא ידעתי מה אני אמורה לעשות עם זה, אז השאלה השלישית היא למה לא מדברים מה מצפים ואיך באמת מצפים מבחורים לשמור על עצמם עד גיל מאוחר כל כך? בערך 10 שנים של התמודדות!!!! ואותה שאלה בעדין יותר, לגבי בנות.

לקריאת התשובה >
נפילות

ההרהור גרוע מעבירה? נפלתי ואני דואג

אני יודע גם שחז"ל אומרים שמצרפים מחשבה למעשה ושהירהור גרוע מהמעשה…
אז באמת המלחמה הזאת כל הלילה הייתה לחינם?
בגלל זה היצר הרע "וויתר" כי במילא את שלו הוא כבר השיג?
איך אני אתקדם מכאן… עדיין לצערי מדיי פעם במהלך היום אני נזכר בחלק מהמראות..
מרגיש ממש כאילו כל הזכויות שלי וכל ההשתדלות שלי ירדו לטמיון בגלל הלילה הארור הזה..
אני לא במצב של ייאוש חלילה אני רוצה להישאר חרדי בעזרת השם עד סוף חיי אני אוהב את השם אבל אני מרגיש שאיכזבתי את עצמי ובעיקר אותו..

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

יש לי חרדה חברתית?

לאחרונה גיליתי שאני לא ממש אוהבת להיות בחברה
במיוחד בעידן הקורונה לא מתגעגעת לאף אחד ולא מעונינת להיפגש עם אפחד .
מעדיפה כל היום להיות סגורה בחדרי בלי לצאת בכלל .
חברות שלי לא מבינות מה קורה לי למה אני מסתגרת מתחמקת מהם ולא רוצה לשתף במה שאני חווה ,הם מנסות לדובב אותי ,"להעניש" וכל מה שאפשר ,לאחרונה נדבקה אלי חברה היא פשוט לא מוותרת לי סוחטת ממני דברים שכל חברה בשמחה משטפת כמו טלפון ,פרטי משפחה או סתם יציאות לבלוי ,לפעמים אני נכנעת קצת כי כבר לא נעים לי סרב לה ולסנן אותה.
חשוב לציין שאין לי פחד מקהל אני ידועה ככזאת שתעלה על במה ותדבר חופשי בקהל גדול .וגם החברות נהנות מאוד מחברתי ,ומבקשות מאווד את השתתפותי וכשזה קורה אני זורמת איתם ומתנהלת כרגיל .
אך תמיד אני מעדיפה להיות לבד יותר ולא עם החברה …
לאחרונה התחיל לעלות לי שאלות שאולי זה בעצם המוקש שלי בשידוכים ,ואיך אפשר להתחבר בכלל לבחור כשאני מעדיפה להישאר בלעדיו ורק מחכה שנפרד?

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן