התלבטות עמוקה על תרבות הפנאי שאני צורכת
לצערי, במגזר שלי משום מה לא מדברים מספיק על הלכות שקשורות לתרבות (סרטים, מוזיקה, ספרים), ויצא שהייתי ועודני צורכת תרבות לועזית ברובה.
אני מנסה להיגמל מספרים ומהשירים הלועזיים שאני שומעת אבל חסר לי בסיס רעיוני שיעזור לי לקבל כוחות לעשות את הצעדים הקשים מנשוא הללו מבחינתי.
אז כמה שאלות יש לי –
קודם כל לגבי ספרים. יש כל מיני ספרי פנטזיה וכו, סיפרות גויית, בלי בעיות צניעות מיוחדות שאני נורא נהנית לקרוא
השאלה שלי היא כזאת – יש אפור באמצע, או שזה שחור ולבן? אסור בתכלית האיסור לקרוא כל ספר שנכתב ע"י אדם לא יהודי או דתי?
כי קשה לי עם המחשבה שאסור לקרוא כל דבר, כשבעצם יש ספרים שלמים בלי בוטות, אלימות או חוסר צניעות.
לגבי מוזיקה – אני יודעת שאסור לשמוע שירי אהבה (שומעת בכל זאת), אבל האם כל שיר לועזי אסור לשמוע?
יש שירים שמדברים על משפחה, על חוסר ביטחון, על התמודדות עם משבר. והאמת, אני אדם מאוד מילולי, וחסרה לי חדוות היצירה, ואומנים ששופכים את הלב או מלבנים דברים עם עצמם במילים בצורה אינטלגנטית במגזר. שומעת את ישי ריבו ואת שולי רנד, שנתנו לי קרן אור. אבל עדיין זה לא מספיק לי.
וגם לגבי סרטים, לא ברור לי מה נכון. מותר לי לראות סרטים או סדרות שאין בהם דברים לא ראויים?
אז בעצם מה שאני שואלת זה, האם כל המדיה אסורה בתכלית האיסור? כי הרי בפורמט של סרט לדוגמא (לשבת ולהסתכל על וידיאו במסך), אין בעיה, הבעיה יכולה להיות בתוכן שלו. אני מקווה שאתם מבינים מה אני מנסה לשאול, אני קצת מבולבלת.
אנסה לכתוב במשפט אחד- בענייני תרבות, האם הכל אסור או שמותר לצרוך כשמדובר בתוכן נקי?
