כל השאלות

לעיתים מתוך כעס בעלי מתפרץ עלי במילים פוגעות ששורפות לי את הלב והנשמה,
הוא יכול לאמר לי מילים כמו בזויה מכוערת מגעילה מפלצת
הוא יכול "לזרוק" לאויר שכבר שנים הוא חושב על גירושין ורק ממתין שהילדים יגדלו
הוא לא מוכן ללכת לשום יעוץ או הדרכה איתי. יש לציין שיש לנו גם תקופות נפלאות ביותר,
רכבת ההרים הזו מטלטלת אותי וגם הפחד מהעתיד גם אבל לא רק כבת להורים גרושים

אז ככה לאחרונה התעוררה בי שאלה לגבי אמיתות התורה אני אחרי הכול מאמין שיש אלוהים ומאמין שיש לו דרך כי זה מוכרח…… אבל מדוע לא ניתן לומר ש"התורה" שלו בנויה על ערכים של שוויווניות וכבוד הדדי אהבת וקבלת השונה לא

שלום וברכה ראשית תודה מראש על ההקשבה, המחשבה והעצה הטובה אני אמא לחמישה ילדים ברוך השם הבכורה בת 11 ילדה רגישה מאוד עם לב ענק ועם זאת (ואולי בגלל) נפגעת מאוד בקלות. לאחרונה אנו מקבלים המון תלונות חלקן מילדות שנוסעות

בעבר כשלא היה אינטרנט היו לי נפילות על מראות ברחוב, טלוויזיות אצל סבתות, עיתונות מקומית ועוד, מגיל 18 וחצי הכנסתי אינטרנט לביתנו ומאז יותר קל ליפול, אני עדיין רווק, מחד שומר ומאידך נופל. עושה חסימות של רימון לתכנים גרועים, אך גם מחשבות מהעבר לתכנים "רכים" יותר מפילים אותי. הייתי חמש שנים בתוכנית 12 הצעדים שנקראת sa ושם ההצלחה הייתה חלקית עד קלושה ועדיין נפלתי והפסקתי לאחר שחבר משם יצא דרך תוכנית שנקראת "ונשמרתם", גם אותה עשיתי , כולל צומות, תפילות, זוהר, סיגופים ותיקונים רבים ועדיין נופל כשרות חבר מלווה נהיה מעין הרב שלי לענייני קדושה וכו' ומצווה לי את דרכי ובעיקר אומר לי לא להתייאש ומדריך אותי על פי שיטת רבי נחמן מברסלב (למרות שהוא ליטאי) שבהחלט עוזרת לי ושאני מאמין בדרכו ואף הייתי בקברו, אבל עדיין ממשיך ליפול אחת לכמה ימים ספורים. מקווה, צדקות, התבודדויות תורות וכו' – ועדיין נפילות. אני טוען שאישה יכולה להקל ולמנוע אפילו נפילות, אבל עדיין היא לא מגיעה, וגם כשתגיע מי הבטיח שלא אפול? כולי באסות שאולי בורא עולם ינקום בי חלילה או ירצה לגרום לי לתקן את זה בעתיד וחודש מייסורים. למרות שגם היום אני

נתקלתי בשאלה ממש בעניית שבחיים לא חשבתי עליה ואין לי תשובה. השאלה היא למה ה' קיים? למה אנחנו קיימים – יש לנו תשובה לזה. איך ה' ומה נוצר – ישנן כמה תאוריות לזה. אבל למה בכלל ה' קיים? מה הסיבה

אני אישה לחוצה מטבעי, אך לכאורה אני די שמחה ורגועה ונעימה – אבל יש התפרצויות של עצבים וכעס- ברמה שאולי זה יכול להיות צעקה אחת ושתיקה- אבל אני מסוגלת לצעוק על משהו הקרוב לי ביותר אפילו ברחוב. ואז אני מתמלאת ייסורי מצפון וכועסת על עצמי. כל זה היה מאז שבגרתי וחייתי עם זה – נסתי לשפר את זה ולעבוד על עצמי לעשות לי מבצעים אבל בגלל שאני נזכרת לתקן את זה אחרי מעשה -אז עד הפעם הבאה אני שוכחת וזה פשוט בורח לי- ואני יודעת שאני אסבול אח"כ. לפני לא הרבה זמן התחתנתי- בהתחלה שלטתי בעצמי, לבעלי לא היה מושג על זה שאני יכולה גם להתעצבן – אך לאחר כמה חודשים הגיעה ההתפרצות הראשונה- זה לא היה דווקא על בעלי- אלא ויכוח שעלה לטונים גבוהים – וזה קרה ברחוב – ובעלי היה בהלם הוא כאילו לא מכיר צעקות והוא לא מסכים לקבל את זה משום כיוון. ומפה מתפתח ביננו פגיעות ואני מלאת ייסורים בוכה- כי אני שוב ושוב נכשלת למרות שאני מנסה להתגבר על זה- ובעלי מרגיש נפגע כי הוא חושב שאני לא קולטת כמה זה חשוב לו.
בבקשה אם יש לכם עצה בשבילי- אני מרגישה שזה פליטות של פעם בשבוע שבועיים -אפילו לא אישיות וזה פוגע בי ובבעלי למרות שמעבר לזה אנחנו חיים מצוין.

אני קורא ספרי מוסר ומשתדל לעבוד לפחות על המידה הכי טעונה שיפור אצלי.
ככל שאני יותר קורא, די מתחדד הפער העצום בין לשון סופרי המוסר שמהלכת לה בשמיים, לבין אי היכולת שלי להוריד את זה לקרקע, לתוכנית פעולה מעשית.. תכלס ביום יום.

אמר לי רב, שתכונות הנפש באדם ניתן להקביל לאקולייזר, שניתן לעלות ולהוריד ולווסת את הטונים, והתכונות בנפש.

השאלה איך אפשר לישים את ספרי המוסר ביום יום, האם קיימת תוכנית פעולה מעשית?
דוגמא: מר, X בעל תכונות Y צריכות לפעול כך 1 2 3,את זה יעלה ואת זה יורד, ויעבוד עליהם כך וכך פעמים ביום על תכונה זו או אחרת, ביום זה יעבוד על זה ובאחר על תכונה אחרת ממש כמו חדר כושר.
שם יש תוכנית פעולה מעשית, שהמדריך מתווה לך, ושאתה צריך לבצעה בשטח.

ואילו בתחום הרוחני והמוסר?
לא מצאתי שום תוכנית או הדרכה שמבוססת על ספרי המוסר הבולטים.
הקריאה גם יכולה להיות מיאשת בספרי המוסר לפעמים, כי רק על שורה אחת או משפט אחד, צריך לעבוד שנים אם בכלל זה משהוא שאדם פשוט יכול בכלל להתימר לשאוף להגיע אליו כל החיים..

וזה כשיש תוכנית עבודה..
אבל אני, לא מצאתי בשום ספר תוכנית עבודה.. אולי יש ואני לא מכיר?
גם אם אין תוכנית מסוימת, אז אולי יש קוי מתאר שמסבירים איך לבנות תוכנית אישית כזו?
תודה, ירון.

אני בחורה בת 26 ולפני שנתיים עברתי תקופה שבה הייתי בדכאון של ממש עם כל המשתמע מכך
לקח לי הרבה זמן להרים את עצמי ובסוף בסיעתא דשמיא הצלחתי..
ומאז אני שומרת על עצמי הכי בעולם לא ליפול לשם שוב, הרגשתי אז שאין לי טעם בשום דבר זה היה סיוט ממש.
היום אני מרגישה שבתקופה האחרונה ממש קשה לי נפשית שוב ואני פוחדת שאני בדרך לשם שוב ואני ממש מפחדת שעכשיו לא אצליח להרים את עצמי שוב..
אשמח לייעוץ איך אשמור על עצמי לא ליפול ואם חלילה זה יקרה איך קמים.
תודה רבה

אני בחורה בת16 תלמידת סמינר, יש לי שאלה על ההתנהלות שלי מול ההורים שלי. ההורים שלי טוענים כל הזמן שאני לא מכבדת אותם בכך שאני לא מספיק מדברת, לא משתפת הרבה, (יותר קל לי לשתף חברות) לא אומרת בוקר טוב

שלום לכל הקוראים והמשיבים. השאלות שלי הם יותר טכניות ופחות קשורות אליי (אולי קצת) 1. מדוע עשה הקב"ה סיטואציה שאדם ישנא את עצמו או ירגיש לא טוב עם עצמו או ילקה את עצמו וכו? לאן זה מוביל בעצם? 2. מדוע