כל השאלות

עמוד 2
קורונה

מה יהיה הסוף עם הסיוט הזה?

אני בן אדם שצריך המון שליטה בחיים שלי,בבית, בעבודה במשפחה, התקופה הזו מביאה אותי לחוסר אונים של ממש, מבחינת הילדים שבבית, הפרנסה שבסימן שאלה, הזוגיות שאין לה ממש מקום, אני מרגיש שאני צריך איזה קצה חוט, אלומת אור בקצה המנהרה החשוכה הזו, מישהו פה יכול לתת לי אותה??

לקריאת התשובה >
קורונה

תפילה בבית הכנסת בשבת

לאור המצב במדינה.ולאור ההנחיות שאין להתקבץ יותר מ-10 אנשים במקום אחד.כיצד עלינו לנהוג לעניין תפילות השבת בבית הכנסת?בית הכנסת שלנו די גדול.ויש אפשרות לשמור מרחק של 2 מטר האחד מרעיהו.גם עם כמות של 40 איש.מה ההצעה הנכונה?

לקריאת התשובה >
קורונה

תפילה במנין והשתדלות בתקופת הקורונה

שלום ראשית תודה על האתר המצוין אשמח לקבל תשובות לכמה שאלות פרקטיות 1. האם להתפלל ביחידות או במנין (לצערי היכן שאני גר לא מספיק מקפידים על הנחיות משרד הבריאות, לכן איני מצליח להתפלל נורמלי ) 2. האם אפשר ללמוד בבית

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

אין לי ביטחון עצמי שמישהי תרצה להתחתן איתי

קודם כל אשריכם על עבודת הקודש ועל החסד של אמת שאתם עושים זה לא מובן מאליו בכלל ואתם ההוכחה לכך שיש אנשים טובים בעולם שרוצים לעשות טוב רק בשביל לעשות טוב ולא על מנת לקבל תגמול או אפילו מילה טובה

לקריאת התשובה >
זוגיות

איך לא להיפגע מבעלי?

העניין הכואב בחיי הוא הזוגיות שלי. בעלי הוא אדם דעתן מאוד ואפילו שתלטן, אוהב להתווכח וחייב שדעתו תתקבל. אני נפגעת ממנו לעיתים קרובות מאוד. ומצב זה התחיל מיד לאחר הנישואים ונמשך לאורך כל השנים. הפגיעות שלו הן בעניין המראה שלי, קמטים שהתחילו, קילוגרמים שנוספו בעקבות לידות ועוד ופגיעות רבות על אופן הדיבור שלי, הדעות שלי, בקשות וכישרונות שאין לי. כמו: אין לי סבלנות לשמוע אותך, את לא מבינה כלום, את בן אדם שטחי, היא לא מבינה שום דבר, עזבי אותה, היא לא נורמלית( דברים שאמר לאחרים עליי…)
בתחילת הנישואים סלחתי בקלות וניסיתי להמשיך הלאה, ברבות השנים וככל שהזמן עובר ואני נפגעת יותר, אני מתקשה יותר ויותר לסלוח. הפגיעה והעלבון נשארים לאורך זמן רב ואני מתקשה לחזור למצב רגיל. בזמן האחרון, התחילו להתפתח אצלי רגשות של סלידה ממנו, רתיעה, שמחה כשהוא יוצא מהבית ועצב ודכדוך כשהוא מגיע הביתה, רצון להתרחק ממנו ולא להיות בקרבתו. אני משתדלת מאוד להסתיר את זה ולהמשיך להתנהג בסדר, למרות שזה שואב ממני כוחות נפש אדירים.
לאורך השנים ניסיתי להבין מהם הדברים הגורמים לו להתפרץ, לצעוק ליד הילדים ולהעליב גם מול אנשים אחרים ואני מנסה להימנע מאותם דברים שמרגיזים אותו, אבל בעיקר חשה כישלון ואכזבה עמוקה, כי הפגיעות, הצעקות וההעלבות נמשכות….
ניסיתי שיטות שונות כדי להתמודד עם המצב כמו: להיות אסרטיבית מולו ולבקש שלא ידבר אליי ככה, לחייך, להראות שאני נפגעת ולהסביר את עצמי. שום שיטה לא עבדה והפגיעות נמשכות בממוצע של פעם או פעמיים בשבוע. השיטה שאני נוקטת בה עכשיו היא שתיקה. אני פשוט שותקת ואחר כך נכנסת לחדר, מתפללת לה' ובוכה. השיטה הזאת גם לא עובדת, אבל אין לי כוחות לעשות משהו אקטיבי יותר, איבדתי אמון….
לאורך כל השנים, הוא מעולם לא ביקש סליחה. לא הכיר בעובדה שנפגעתי ולא ניסה לשנות את התנהגותו.
אני מרגישה בדידות גדולה מאוד ושואלת האם זה מה שרצה הקב"ה בנישואים?!
קשה לי מאוד להיות כל כך לבד, ללא חבר, ללא משענת ותמיכה. אני לא מספרת את הדברים לאף אחד, רק ה' יודע.
השאלה שלי היא, איך אני יכולה לגרום לעצמי לא להיפגע? לא לשים לב לאמירות האלימות שלו ולהמשיך הלאה? בעצם איך לפתח חוסר רגישות? זה חשוב לי מאוד למען הבריאות הנפשית שלי.

לקריאת התשובה >
זוגיות

אשתי קרה ומרוחקת

המצב הנתון שאשתי בטיפוס שלה אדיש ואדיש לרגש ,לא שמעתי ממנה במשך שנים הבעת רגש לבעלה
משפחתה כמה פעמים עמדה באמצע והפריעה לקשר
מוצאי פסח שעבר לאחר טיפול זוגי שהמטפלת התייאשה ורק נס החזיר את אשתי לבית, משפחתה התנפלה עליי והאשימה אותי שאני לא בסדר והיא לא שמחה כפי שהייתה רווקה,
האשימו אותי בניתוק. אשתי עמדה בצד וכשחזרה לבית איימה על הנישואין, לא רק שנפגעתי בחוסר נאמנות שלה אליי גם עוד עשתה אותי אשם.
לאחר כל זאת ניסיתי להבין מאיפה הגיע וראיתי תכתובות בין אחיותיה, היא עובדת בביה"ס לבנים ושם הקושי שהיא מדברת עם מורים והיא גם מחנכת לבד עוד יותר מקשה
מכל זה היא נעלה את הטלפון עם סיסמא
עשיתי איתה שיחות הבנה, אני משתדל רבות שיהיה קל לילדים,
יש רגעים של שלווה בבית מה זה שלווה לא רבים והיא מדברת איתי רגיל כאילו לא קרה כלום, הטלפון נעול ואני יודע שיש דיבורים היא מכחישה ודמיונות שלי
המצב הבריאותי דורש ממנה הרבה שינה ויש בה עייפות מתעוררת ב03:00 כל בוקר ויושנת ב20:00
ואני שואל כיצד היא אומרת הרי היו דברים, היא מתבטאת שאעזוב אותה לנפשה, היא מסתגרת במיטה עם סמיכה על הראש, מ

לקריאת התשובה >
אינטרנט

בעלי עושה מה שבא לו עם האינטרנט

נמאס לי!! בעלי עושה מה שבא לו!! יש בנינו פערים בעיקר בהשקפת עולם ופעריים חינוכיים. לאחרונה הכניס מחשב עם אינטרנט הביתה (רימון, רמת הגנה גבוהה).. וכשהוא יוצא עם המחשב מחוץ לבית אין לו שום הגנה על המחשב! זה מפריע לי. אמרתי לו שאני רוצה הגנה גם מחוץ לבית (התקנת הגנה על המחשב קבועה גם בחוץ..) והוא לא מוכן.
אמרתי לו שנפתח אתרים שהוא מעוניין בהם כמו חדשות וספורט ובכל זאת הוא מתנגד!!
מציק לי שמחשב כזה יושב בבית אז אמרתי לו אוקי, קח את המחשב תניח אותו באוטו שלך ושם תעשה איתו מה שבא לך.. אל תכניס לי אותו לכאן.. הוא נופנף בידו.. בעצם לא שם עליי.
תעזרו לי, מה עליי כאישה לעשות? אני חייבת שמישהו ירגיע אותי.. אני לא מוכנה לקחת אחריות על מעשיו!! אך משהו בתוכי לא רגוע ובכלל יש לי זכות לומר שזה לא מתאים לי.. מותר לי.. מספיק הכניס אינטרנט הביתה ללא רשותי.. מה עליי לעשות? ואיך משחררים לחץ והופכים לאישה אדישה שמבינה שהאחריות שלו היא על החיים שלו ולא אחריות שלי..
הוא לא מבין אבל זה כ"כ גורם לי להתרחק ממנו בצעדי ענקקקק!! אני מפתחת אישות מטורפת כלפיו ובאמת הקשר הזוגי נפגע אך אני מוכנה לשלם את המחיר הזה בשביל בריאות הנפש לי.. להבין שזה נטו שלו.
אשמח שתגידו לי עד איפה אני יכולה לדרוש בנושא.. האם נכון לומר "קח את המחשב בחוצה".. או שיש לו זכות מלאה להכניס אינטרנט הבייתה בלי לשאול אותי..

לקריאת התשובה >
משפחה

אחותי מספרת לי את הסודות שלה

שלום! אנחנו שתי בנות אנחנו להורים מיוחדים, באמת! אך לא מספיק רגישים ומבינים. אחותי הצעירה ממני מספרת לי דברים שעשתה/ חוותה שללא ספק על הורי לדעת מהם, משום האחריות החינוכית, ומפני עוד סיבות.. אך היא משביעה אותי ממש שלא אספר

לקריאת התשובה >
פרנסה

מחפש עבודה ומתקשה להוכיח שאני טוב מאחרים

אני כרגע בשלב של חיפוש הכיוון התעסוקתי וההתקדמות בקריירה, רוצה לשתף בדבר שמטריד ומפריע לי:
התחושה של התחרות, לפיה אני אוכל למצוא עבודה טובה רק אם "אוכיח" שאני יותר טוב מאחרים בתחום x וכך אוכל "לתפוס" משרה ספציפית שכמובן הם יחמיצו אותה…
קשה לי מ-2 הצדדים, בפרפאזה על הדאגה של יעקב במפגשו עם עשיו, כתוב "ויירא יעקב מאוד ויצר לו" אומר רש"י ירא שמה יהרוג ושמא יהרג….
כך גם אני חש, שאם אכנס לגו'נגל התחרותי- או שאצליח "על חשבון" אנשים אחרים, או שאנשים אחרים יצליחו ואני פחות, כך או כך-הורג אותי שהעולם חייב להיות ככה, ואני מחפש מוצא, בו אוכל לקדם את עצמי בקריירה בלי שאצטרך "לדחוף" את עצמי גם על חשבון אחרים…
האם יש כזה דבר??

לקריאת התשובה >
אמונה

איזו בחירה כבר יש לי בחיים?

אני לא מבין למה לשבח את אלוהים הוא ייצר אותי הוא החליט מתי אני אבוא לעולם הזה ומתי אני יעזוב את העולם הזה הוא החליט איך ובאיזה תנאים אני יחייה אין לי בחירה זה גם לא נכון שהוא נתן לי

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן