כל השאלות

אני רק בת 18 ומרגישה שאין לי כח וחשק לעשות כלום!
ניכנסתי לסמינר אחרי התיכון, לכיתה של 57 בנות!! לא כל כך מוצאת את עצמי אני רגילה לחברות שלי מהתיכון שם היה לי כיף וטוב והרגשתי איתן הכי בנוח בעולם!
אין לי מוטיבציה ללמוד או לעשות משו בכלל… לפעמים אני מרגישה שאני אוויר ואם יקרה לי משו לא ניראלי שמישהו ישים לב בכלל…
החברות הטובות שלי מהתיכון ירדו קצת מהדרך ואני ממש מחזיקה את עצמי יום יום לא לעשות את אותו דבר כי מצד שני אולי זה הפיתרון ? הן לא לומדות הן כל היום ביחד ועושות מה שעולה על רוחן….
וכמה שאני מחזיקה את עצמי ואני מחזיקה את עצמי חזק חזק ומתמודדת- אף אחד אף אחד לא מעריך את זה לא ההורים לא האחים אף אחד! כאילו שזה מובן מאליו… קשה לי.. אין לי כח כבר ללבוש מסכה של חיוך כשבכול רגע באלי לבכות ולבכות ולבכות… נימאס לי כבר להתמודד…
מרגיש לי עצוב כל הזמן.. לפעמים בדרך לסמינר אני בוכה כי לא באלי ללכת לשם לא באלי לעשות כלום…
מה אפשר לעשות אם זה??

בטבעי אני אדם שאוהב לעזור לאחרים (החלום שלי תמיד היה להיות רופאה או להקים ארגון חסד גדול), ואני ממש לא באה לומר את זה מתוך גאווה או משהו כי זו לא תכונה שעבדתי עליה או משהו כזה אלא פשוט משהו שיש בי.
ואני לא מבינה, לא מבינה!!! איך יכול להיות כזה רוע בעולם?! איך יכול להיות שיש אכזריות?! ואכזריות כזו!!! איך?! למה???
קראתי לאחרונה הרבה ספרים בנושא וראיתי סרטים, ולמרות שהבנתי שהמנהיגים כנראה היו אנשים חולי נפש, זה עדיין לא עונה לי על השאלה שזה העלה בתוכי… למה יש רוע בעולם?! למה יש כל כך הרבה סבל?! למה יש אנשים חולים, יצר הרע חזק כל כך, רוע, אכזריות… למה?! למה יש עונשים וגיהנום?
ואיך זה מסתדר עם האמונה הבסיסית שלי

אני מפחדת!!! מפחדת נורא!! קשה לי אפילו להגות את המילה מרוב פחד. מהקורונה.אני מפחדת חלילה שאני או מישהו מקרובי ידבק. אני מפחדת נורא אם אפילו נצטרך להכנס לבידוד.לא יכולה לדמיין את עצמי לא רואה את בעלי וילדיי לשבועיים. יש לי תינוקת קטנה שצריכה אותי, ואני אותה. והיא עוד יונקת וקשורה אלי מאד.קשה לי נורא אפילו להביע את התחושות שלי. סוג של פחד אפילו להגות במילים את החשש. אפילו לכתוב את הדברים מתיש אותי נורא.אני יודעת שעוזר להתפלל ולהאמין. וגם לעשות נשימות והרפיה…אבל משום מה זה לא עוזר לי!אני מוצאת את עצמי שוב ושוב מדמיינת סיטואציות לא נעימות ואני מתמלאת חרדה. מה אני יכולה לעשות??? איך אני יכולה לעזור לעצמי??? קשה לי נורא ואני ממש פוחדת!!
תודה מראש על עזרתכם!!

אני רציתי להתחתן רק בשביל זוגיות ואהבה. זה הדבר היחיד שחשבתי עליו בבואי לנישואין. ואילו בעלי קודם כל חשב על המשכיות-משפחה-ילדים ועם זה הוא בא לנישואים. כשאני התפללתי בתור כלה שהאהבה בינינו תפרח ותהיה עמוקה -הוא התפלל שאכנס להריון במהרה.

לאחרונה אני מרגיש ירידה מאוד גדולה ביראת חטא בגלל כל כך הרבה דברים ששמעתי וקראתי אודות התשובה בהרבה מאוד ספרי מוסר ומקורות תורניים שהיא מכפרת על הכל ושבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד וכו'.
אני מרגיש רפיון מאוד גדול במיוחד במחשבה בעניין עבודת השם.
אני מרגיש שזה שאפשר תמיד לחזור בתשובה על כל חטא ממש פוגע לי ביראת חטא כיוון שעכשיו יש פחות פחד לעבור עבירה ובמיוחד בעבירות שבין אדם למקום, אני יודע שכל האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אבל עדיין זה לא מספיק משכנע אותי כיוון שגם אדם שאמר אחטא ואשוב וחזר בתשובה תשובתו מתקבלת, הייתי רוצה להתחזק ולהבין כיצד יכולה להיות יראת חטא כאשר מושג התשובה קיים, ומה אני צריך להגיד לעצמי כדי שלא אפול בשום חטא ושתהיה לי יראת חטא אמתית.
המושג תשובה בעיני סותר את הפחד לעבור עבירות כיוון שתמיד אפשר לחזור בתשובה וגם בעיני זה נראה לא צודק שאדם שנפל בחטא וחזר בתשובה יהיה יותר גדול מאדם ששמר על עצמו שלא ליפול והצליח להתגבר.
כיצד אוכל לחיות חיים של יראת שמיים ויראת חטא מבלי לסמוך על עניין התשובה ? בצד של עשה טוב אני מאוד מקפיד על קיום כל המצוות ולומד ובאמת משקיע אבל חסר לי מאוד בסור מרע שביני לבין הקב"ה.

יש לי אחים ואחיות שירדו מהדרך ויש עוד כמה בדרך לשם
אני בעצמי שקלתי לפרוש כי די אין כח עם כאלה תנאים
באנו מבית שאין בו אויר לפרוח מחנק נפשי!!
אני ראיתי במו עיניי שאחים שלי ניסו שוב ושוב להחזיק מעמד לא ליפול אבל בסופו של דבר הם לא עמדו בזה ונטשו כי זה עלה להם במחיר בריאות הנפש
וזה לא שהם ניסו רק שחור לבן הם ניסו גם סגול וכתום
זאת אומרת שהם לא ניסו או ישיבה קלאסית טובה או לרדת מהדרך הם ניסו גם ישיבות אמצע ומטה אבל הבעיה הייתה כשהם חזרו הביתה כל העבודה הלכה לפח הם נחנקו מכל הבחינות והם ניסו לגשר לקמבן להסתדר איך שהוא להמשיך להיות ילדים טובים
אבל בסוף הם נשברו סופית וזה אחרי שנים שניסו הכל הם פשוט נשברו
אגב אח אחד גם התוסף לו פגיעה מרב בחיידר הוא סחב את זה שנים כי גילו את זה מאוחר כך שזה מוסיף לו מעל הכל
אנחנו ממשפחה הורים חוזרים בתשובה מבולבלים אין להם מושג מה הם עושים משגעים לילדים את השכל מכל הכיונים אמא עם בעיות נפשיות
קשרי משפחה מתוסבכים משפחה מרובת ילדים אף אחד לא קיבל את מה שהוא צריך פיזית או נפשית
בקיצור מי שיצא נורמאלי אצלינו זה בנס אבל זה לא הנושא
אני רק רוצה לדעת מה הסוף של הפצועים שלא מחזיקים מעמד ולא מצליחים להמשיך בדרך התקינה אבל כאלה שבאמת ניסו כל דרך !!!!
תכלס אנשים שיורדים מהדרך לא יורדים סתם הם זועקים הצילו !!!
אז איך יתכן שלא רק שהרגו אותם והם מרוסקים
הם גם הולכים לחטוף על זה בעולם הבא מסכנים מכל הכיוונים
אני מאמינה שאין אדם רע יש אדם שרע לו

יש לי מספר שאלות שמטרידות אותי באמונה
1) אומרים שהבורא ברא את העולם מהסיבה שהוא רוצה להיטיב איתנו ולהעניק לנו אז למה דווקא הוא ברא את העולם לפני 5781 שנים? ולא לפני 10,000 או לפני 1000 שנים?

2) אני לא לגמרי תופס את המשמעות האלוקית מי שעושה מצוות ולומד תורה מקבל שכר ומי שלא ההיפך.
כאילו מה כל העניין פה הרי הוא סוג של תכנת אותנו כמו איזה רובוט משוכלל מאוד שאם תעשה תקבל ואם לא תענש ונתן לי בחירה.
איפה הוא מטיב פה כביכול הוא יצר משהו די טכני(להבנתי כרגע),כאילו ההרגשה של ההנאה והסבל או שכר ועונש בעולם הבא זה כי הבורא תכנת אותנו במערכת ככה, ההנאה בגן עדן זה כי הבורא תכנת את זה ככה שנרגיש ונחווה זאת ככה אז מה הייחודיות פה?. כאילו בצורה די כוללנית אפשר לומר שכל המטרה בלימוד התורה וקיום המצוות זה להנאות בגן עדן ולחיות בצורה נכונה ,בגלל הגדרה שהבורא נתן שאם תעשה זאת אז יקרה א' ואחרת יקרה ב' ובעצם הוא תכנת אותנו להבין הנאה בגן עדן בצורה אחת וסבל "במכבסה" בצורה אחרת

3) בהמשך לשאלה הקודמת הוא יכל באותו משקל להגדיר הכל הפוך וגם היה נותן לנו שכל להבין הכל הפוך(שהעבירות היה דבר טוב והמצוות דבר שלא טוב וכמובן שיש בחירה)
ואם נפשט את זה יותר, זה באופן כולל דומה למצב שאני אקנה עכשיו מספר רובטים על שלט ואגדיר את חוקי המשחק ככה שמי שילך בדרך שאני מגדיר יהנה ומי שלא לא יהנה
ואני מגדיר בתוכם מה זאת הרגשה של הנאה ומה זאת הרגשה של חוסר הנאה, ככה שבאותה מידה יכולתי להגדיר להם הכל הפוך ולתת להם להבין שזה הדבר הנכון כי אני המתכנן במשחק. והמשחק היה מתפקד באותה צורה של טוב ולא טוב
אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי היטב בשאלה
3) ממה שהבנתי קיבלנו את התורה במעמד הר סיני כדי שיהיה הכר

שלום רב לצוות הנפלא! לאחרונה יש לי מחשבה שלא נותנת לי מנוח: מה הקדוש ברוך הוא רוצה שאהיה? כמובן שעל זה לא יהיה ניתן לענות על עוד לא מכירים אותי מעבר לכמה שורות במכתב, אבל אולי תוכלו לעזור לי איך

אני נערה חרדית בת 18, והמשפחה המורחבת שלי מאד מגוונת. חילונים, דתיים… אבל המשפחה שלי החרדית היחידה. מאז ומתמיד אנחנו היינו יותר מחוץ למשפחה. גם כי אנחנו גרים רחוק גיאוגרפי, וגם כי אנחנו מאד שונים. וכמה שכולם במשפחה שלנו שונים זה מזה- לדעתי החרדים הכי שונים. כלומר, ההבדל בין חרדים לכאלו שאינם, יותר גדול נניח מההבדל של חילונים לדתיים לאומיים.
סבא וסבתא שלי הם חרדים פלוס-מינוס, אבל הרבה פחות מאתנו. אבל כשאני נגיד מגיעה אליהם לשבת- אז כל המשפחה, שגרה קרוב, מגיעה הרבה פעמים גם.
ואני מרגישה שאחרי שבת שם תמיד אני חוזרת לבית שלי הרבה פחות חזקה.
יש לי שתי בנות דודות בגיל שלי, ואין לי איתן קשר רצוף, אבל כשאני מגיעה לסבתא שלי- אני מדברת אתן.
הן דתיות-לאומיות, ואני חרדית 'דוסית' מאד. בלי סמרטפון וכולי. קבוע כשאני לידן אני מרגישה נחיתות.
גם בלבוש- הן תמיד לבושות קליל כזה וכיפי ורק אני לבושה כזה עם גרביים, ואחרי ברך ומרפק… (בחורף זה עוד בסדר אבל בקיץ אני מרגישה בכלל מסורבלת)
גם סתם ברמת חיים (חו"ל, מסעדות, בילויים וכולי)
אבל בעיקר- הסמרטפון.
אם היה לי סמרטפון היה לי הרבה יותר קשר עם המשפחה (יש לי משפחה מאד משפחתית וזה חשוב לי), הוואטסאפ הכי חשוב לי, ואני באמת לא מבינה מה הבעיה בו. וסתם גם כל האפליקציות והרשתות החברתיות, אני מרגישה שאני חיה בבועה, כאילו אני נמצאת בעולם אחר.
ואני עוד נמצאת בשלב קריטי בחיים. אני בכיתה י"ב, חושבת על מקצוע. ואני מאד מתלבטת לאיזה כיוון ללכת, (מכללה או להישאר בסמינר ואם כן- איזה).
אני חוזרת משם ותמיד בא לי להיות כמוהם. הם לא חילונים, הם שומרים מצוות! אז בעצם, מה הבעיה?
ברור לי שהחרדים הם כאילו הכי טובים וכאילו זה הכי טוב. אבל מי אמר בעצם? למה דתיים רגילים הם כאילו פחות טובים? בגלל שיש להם פחות חומרות? בגלל שהם נמצאים ב'עולם הזה'?
מפריע לי הרבה דברים בהבדלים בין החרדים לדתיים הלאומיים.
גם נגיד לימוד תורה, למה צריך כל היום ללמוד? למה

שלום וברכה, אני חרדי שמרני עם כל החינוך הטהור וכל המושגים הגבוהים. אני לומד הרבה בספרי מוסר, חסידות, השקפה, ובכלל ספרי יסוד. למדתי הרבה מדי בימים האחרונים, ספר התניא, משנה תורה לרמב"ם, ספר התלמוד (גמרא), ועוד, וזה הבסיס לשאלה. אני