כל השאלות

עמוד 173

הכנה לקראת פגישות

איך אפשר להתכונן לקראת דייטים? חבר שלי הציע לי להכיר בחורה,חשוב לי לציין שזו פעם ראשונה שלי בדייט,מה אומרים? איך מתנהגים? ועל מה לשים לב?

לקריאת התשובה >

מה הוא סולם הערכים שלי?

אני בחור חסידי (ברשמי) לא מזמן עליתי לגיל 21 הסיפור שלי מתחיל בשנים האחרונות הייתי בחור טוב ותמים הייתי לומד בישיבה אהבתי ללמוד וכו… גדלתי עם אבא תמים יותר ממני שהלחיץ אותי מאוד לגדול בכל מה שקשור ליהדות עד שאני הפסקתי לסבול אותו אני לא יודע אם הוא אשם במה שקרה איתי או אני אשם בדברים שעשיתי ללא קשר אליו בכל מקרה התדרדתי מאוד אני לא יאריך כי הסיפור שלי נמשך כמה שנים עם המון פרטים אנסה לקצר ככל יכולתי,
באיזהו שלב בחיים התחלתי להיות אנטי לכל מה שקשור ליהדות אני לא מניח תפילין לא מתפלל לא בודק הכשר לפני שאני נכנס לאכול במסעדה וגם יכול לפעמים לחלל שבת בקיצור לא מקפיד על שום דבר אני לא מאמין ברבנים כי אני יודע על רבנים שמי שמנהל להם את הכל אלה עסקנים מושחתים בקיצור איבדתי את כל האמון בציבור החרדי ולא מסוגל לשמור שום דבר זה פשוט לא מעניין אותי חשבתי כמה פעמים על לחזור בשאלה אבל הבנתי שזה לא אני וזה לא מה שאני רוצה אני מבולבל לגמרי ולא יודע מה אני רוצה מהחיים שלי אני לא מרגיש שייך לציבור החרדי אני לא מרגיש בנח להסתובב במקומות שיש שם רק חרדים אדוקים בפרט חסידים אני מרגיש שרוב הציבור חי בשקר של עצמו ולא מאמינים באמת או רוצים באמת לעשות את מה שעושים אני מסתובב רק עם קבוצה גדולה של חברים בסגנון שלי שהם גם כמוני פחות או יותר רק ביניהם או במקומות שיש חרדים מודרניים יותר אני מרגיש בנח אני פשוט לא מרגיש שייך אבל מצד שני אני כן רוצה להישאר חרדי, עם אבא שלי המצב רק התדרדר כאשר אני לא עונה לו ולא מדבר איתו כי כל מה שהוא מנסה לדבר איתי זה רק עניינים של התפללת ? הנחת תפילין ? מה אתה עם הסמרטפון שלך (ניסה להילחם איתי על מכשיר לא כשר כמעט באלימות אבל בחוכמה אני לא נותן לו להגיע לזה כי אני לא יוותר על זה) לפני כמעט שנתיים עזבתי את הישיבה והלכתי לעבוד במקום מעורב .
לפני שנה בערך הכרתי בחורה חסידית גם כמוני ממשפחה קצת יותר פתוחה ממה שהגעתי, אבל מצב המשפחה שלהם מבחינת ההורים יותר יציב אנחנו אוהבים אחד את השני מאוד אפילו שבהתחלה היינו ממש בקשר חזק ואז התנתק לתקופה קצרה ואז חזרה בהתכחשות (כאילו ידידים ולא חברים תוך כדי ששתינו ידענו שאנחנו עובדים אחד על השני אבל לא פתחנו את זה) כמובן שלא שומרים נגיעה וכו לאחרונה חזרנו להיות חברים ממש אבל עדיין כשמדברים על חתונה או להתקדם היא אומרת שהיא גם לא יודעת מה היא רוצה יש לה תקופות שהיא מתחזקת ביהדות ויש תקופות שהיא פחות עלינו זה אף פעם לא השפיע התנודות האלה אפילו כשהתחזקה עדיין לא שמרנו נגיעה היא טוענת שאני מדי אנטי ולא שומר שום דבר ולא מעניין אותי משום דבר שקשור ליהדות ולכן היא מסתפקת באם להתקדם כי היא גם עדיין לא החליטה בדיוק מה היא רוצה אז אנחנו חברים מדברים כמה פעמים ביום ונפגשים לעיתים אבל לא ידוע אם נתחתן בסוף יחד,
בקיצור יש לי עוד המון פרטים לכתוב אבל לא אאריך זהו סיפורי בקיצור של הקיצור אני יודע שכתבתי את הכל לא מסודר כי גם בראש הדברים לא כל כך מסודרים לי מקווה שתבינו,
חשוב לציין שעדיין אני עם פיאות וזקן מרצון (כמובן מסדר) אבל חליפה וכובע כבר מזמן הורדתי אשמח לקבל עזרה ולשמוע את דעתכם על הכל

לקריאת התשובה >

רוצה להרגיש קרובה לה'

אני בחורה שמבחינה תורנית נחשבת חזקה מכל הבחינות: צניעות, התנהגות, למידת תורה וכו וכו.
ואני באמת מאד קרובה לבורא עולם, והחלום הכי גדול שלי, הוא להיות עבד ה' בכל בחינה שהיא.
אממה, היצר הרע משתלט.
לפעמים אני מרגישה ככ קטנה ליד הרגש, ליד היצר. כאילו שהוא מושל בי ולא אני מושלת בו.
המוח אומר לי ׳****, זה לא טוב לך. זה לא בשבילך. אל תתקרבי לשם׳, לעומתו, היצר מוליך אותי לשם.
יש מקרים עצובים ברמה שאני אפילו לא מנסה להתמודד עם היצר, ברור לי שהמלחמה אבודה מראש ואני נכנעת.
זה מעציב ומדכא אותי, וכמובן מונע בעדי להיות עבד ה׳.
אני דוחה הכל, שחרית.. ואז מנחה.. ואז בימים טובים אני תופסת את עצמי בחמש דקות האחרונות ומריצה ברכות השחר ומנחה בלחץ אטומי שאפילו אם ממש אשתדל, לא אצליח להתכוון למה שאומר מרוב מהירות הקצב.. ולפעמים אפילו צריכה לעשות ערבית כפולה.
וכמובן כל זה מהול ברגשות אשמה ורצון להשתנות, מה שמעלה חרס בידי כל פעם מחדש.
ויתר על כן, כל פעם שאני נכנעת ליצר אני מאבדת עוד מעט מיראת השמים שלי, ואני מרגישה את זה.
פתאום העניין של ׳שויתי׳, של צניעות מול הקבה כבר לא קורה. כאילו הפסקתי לפחד.
אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. נמאס לי להיכנע ליצר הרע ואני כמהה ליראת שמים אמיתית, כמו שהייתה לי לפני, כשידיי היו מסתירות את פני במהלך כל התפילה כי הייתה לי התחושה הממשית שהוא עומד למולי..

לקריאת התשובה >

לא מצליח להתגבר על עצמי

אני מגיל 12 התחלתי להיכשל בענין של שמירת הברית.
וכמה שנים מאוחר יותר גם נחשפתי לעובדה עד כמה שהמעשה הזה חמור..
ניסיתי כמה פעמים להפסיק ככל שהתבגרתי נחלמתי אבל אחרי תקופה נפלתי..
קיבלתי על עצמי להפסיק ביום כיפור ממש בכיתי..
זה החזיק כמה חודשים ושוב..
בשנה האחרונה חל שיפור בנפילות אבל עדין אני נלחם ונופל אחרי שבוע או שבועיים..
מפחיד אותי אמוד כי הבנתי שזה מאוד לא בריא להמשך שהתחתן..
זה מאוד מטריד אותי זה מכניס אותי למרה שחורה
אני לא יודע מה לעשות..
קראתי הרבה מאמרים על גודל האיסור החמור אבל זה משפיע קצת ושוב אחרי כמה שבועות או יותר גרוע פחות ושוב אני מרגיש שקרן אבל ככל שעובר הזמן אני מרגיש שהכוחות דלי אוזלים…
וזה מאוד מפחיד אותי …בכיתי קיבלתי על עצמי עשרות או מאות פעמים שאני לא חוזר לזה..
אבל זה חוזר..
זה נורא מפחיד אותי אני מרגיש גרוע מאוד עם עצמי!!
כשאני נופל אני מרגיש שאני נופל בכל הדברים הרוחניים כי אני מרגיש צבוע ….

לקריאת התשובה >
כללי

למה מקום חרדי לא מתהדר בניקיון?….

תמיד מאד אהבתי לגור במקום חרדי,חשבתי שזה המקום המתאים לי ובו ארצה לגדל את ילדי.והנה אני מוצאת את עצמי גרה היום בבני ברק אך מתקשה מאד לקבל את מצב הלכלוך בעיר..בנוסף לכך אני מאוכזבת גם מההתנהגות של רבים מהם ,הייתי מצפה

לקריאת התשובה >
כללי

לא קל להיות אמא

מאז נישואי, לפני כ-8 שנים אני מרגישה "סמרטוט".. מצד אחד, אני מרגישה שהנישואים עשו לי טוב בהרבה תחומים. בניתי את עצמי, ההתמודדות עם החיים גרמה לי להתגבר על חולשות שלי ולגלות הרבה יכולות וכוחות, הזוגיות שלי טובה ואני שואבת הרבה

לקריאת התשובה >

רוצה להתגבר על הבישנות שלי

הבעיה שלי היא ביישנות חולנית. אני בחור שנמצא בישיבה וכל הזמן עסוק בתכסיסים איך לדאוג שלא יעלו אותי לתורה או יתנו לי כיבודים או להתחמק מלדבר בפומבי. ואם בכל אופן קורה אני מרגיש ששומעים שהקול שלי רועד מפחד ואני כל כך מלא בושה. וגם לא מעז לדבר עם ראש הישיבה. לא יודע מה עושים. ונראה לי שחברים שמים לב והם עדינים אבל יודע שבפנים קצת צוחקים עליי. לפעמים אני קורא בגנות מידת הגאווה אבל יש לי ההיפך. אבל נראה לי שמה שיש לי זה לא בדיוק סוג רצוי של ענווה.. איך פותרים את זה ואיך אעביר חיים שלמים ככה?
אפשר לפרסם התשובה בפומבי למען עוד בחורים במצבי שייקראו.

לקריאת התשובה >

כולנו שליסל??

אקשיבה שלום. אני מוטי, תלמיד ישיבה מירושלים אני "לא רואה" בעיתונים החרדיים מה שקרה ב"מצעד התועבה" בירושלים", למעשה, אני בכלל "לא יודע" מהי ה"גאוה" ההיא של הגברים שקצת יותר מידי (ד)לוקים ב"אהבת חינם"…. אבל אני קצת חכם, נו שוין. וזה לא

לקריאת התשובה >
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן