כל השאלות

התורה מתאימה לדור שלנו?

צום ט' באב ממשמש ובא, ובי עלה ההרהור הבא:
הצום בא כאבל על חורבן שני בתי המקדש שנחרבו שניהם באותו תאריך.
אבל האם אני אבלה על כך?
האם הייתי רוצה שיהיה עכשיו בית מקדש? האם אני רוצה בית מקדש בכללי?
לא.
אני לא רוצה שירגמו את אחי באבנים כי הוא מחלל שבת. אני לא רוצה להרוג חיה כי נפלט לי לשון הרע, או מכל סיבה אחרת, טובה או רעה. אני לא רוצה שחייל יחזור עם ערביה מעזה/לבנון, פשוט כי הוא רוצה אותה. אני לא רוצה שאשה שחושדים בה בחוסר נאמנות תלך לכהן ותעבור את כל זה (ומה עם הגברים בכל הסיפור?). בן סורר ומורה? לא מסכימה עם זה בכלל.

אם אני לא רוצה שזה יקרה, ולהפך, אני די שמחה שזה לא קיים היום, אז למה לצום?

דברתי על זה עם חברה, והיא העלתה את הרעיון שאין היום מרכז רוחני שמאחד את כל עם ישראל.
לי עדיין קשה עם רעיון בית המקדש.
ובכל הכנות, אם הוא היה קיים היום, אני לא חושבת שהייתי לוקחת בו חלק.
ודבר אחרון. אני כן מאמינה בהרבה דברים, ואותם אני עושה. הדברים שאני לא מסכימה איתם, אני לא ממש לא עושה. אני חושבת שהתורה שנתנה לנו אז מתאימה לימים שהיו, ובזמן שלנו היא צריכה לעבור מודרניזציה כדי שהיא תהיה חלק יותר גדול בחיים שלנו.

לקריאת התשובה >

התחזקתי ואני חושש משידוכים

בשנים האחרונות התחזקתי מאד וכעת אני לקראת שידוכים ויש לי חשש איזה בחורה אקבל?החברה הרי מתנשאת על אנשים כמוני..לא רוצה להתחתן עם אישה שהתחזקה בגיל מאוחר כי הן לרוב תמהוניות כאלה…. אני רוצה להתחתן עם דתייה מבית! איזה דתייה מבית

לקריאת התשובה >

מחשבות זרות בנישואין

אני נשואה לאיש נפלא. יש לנו ילדים ויש לנו קשר טוב ברוך השם. יש תופעה שקורית מדי פעם וחוזרת על עצמה. יוצא לי להכיר גברים שונים במסגרת אליה אני שייכת, ולעיתים אני נתקלת בגבר שנוצר לי איתו 'קליק', שיש לנו

לקריאת התשובה >

לעזוב את הישיבה?

אני מסתפק לגבי שנה הבאה האם להמשיך בישיבה ואני לא רואה שום עתיד לחיים שלי כמו פרנסה וכו' או מאידך גיסא ללכת לצבא ולעשות שם מקצוע והעתיד שלי יראה יותר טוב אני מסופק כבר חודשיים אשמח לעזרה ויעוץ

לקריאת התשובה >

האם הילד שלי נפגע?

הילד שלי לומד בחיידר כיתה ב' עשו לו מעשים מגונים בתלמוד תורה ומשם היה המשך מחוץ למוסד הפלא הוא שזה היה עם ילדים בני כיתתו חייב לפרט הילדים הורידו לו את המכנסיים נגעו בו שם, והילד שלי טען ששמו לו אבנים שם במקום, לא יודע מה חומרת הטענה הזו אבל לא ניראה עמוק לפי שדיברתי עם הילד הוא טוען כמעט שבועיים מינוס פלוס זה היה הילדים והוא ראו את המעשיים כמשחק מסויים עד כאן המקרה ערבתי את המורה שלהם ואת מנהל המוסד טענו שהם יטפלו בנושא וטענו שהם מערבים את משרד החינוך ואת כל הגורמים הנ"ל עשו מה שעשו וזה לא היה ממש לטעמי כי הילדים חזרו אחרי יומים למוסד כאילו לא קרה כלום השאלה שלי האם הילד שלי צריך להמשיך באותו מוסד עם אותם ילדים כי בכל אופן זה כיתה ב וזה שלושה ילדים ולפי מה שניראה לא יעיפו אותם או משהו כזה בכללי הילד בסדר בדקתי את הנושא המצב הפיזי ניראה בסדר ואיך שאני מכיר את הילד שלי ניראה בסדר אני עם ילדי בקשר טוב ברמה שכל יום שהם חוזרים מהמוסד אני מדבר איתם ושואל אותם איך היה. דרך אגב אני תפסתי את הבן שלי עם הילדים אחרי שעת מעשה כי רציתי להביא אותו לבית .!!!שוב השאלה האם להשאיר את הילד שלי במוסד והאם לפי ראות עיני אם הילד בסדר אז לא צריך לקחת אותו לטיפול של פסיכולוגיים של לא יהיה לו עיניין נפשי עוד כמה שנים תודה רבה וסליחה שהפירוט ארוך מהרגיל !!!!!!

לקריאת התשובה >

לא מרגיש מאמין

מה לעשות שאני פשוט לא מאמין בכלום אגב קראתי המון בפרי אמונה אבל האמונה היא מבפנים ואני פשוט לא מצליח לשכנע את עצמי להאמין קראתי המון ספרי פילוסופיה ואני די אוהב את הדבר הזה שאני יכול לחשוב על כל דבר

לקריאת התשובה >

רוצה להתחיל לימודי מקצוע-איך עושים את זה??

התחתנתי לפני חצי שנה אני בוגר ישיבות קדושות ולא למדתי שום לימודים אקדמאיים במהלך חיי. אני אוהב ללמוד אני שאפתן אני יודע שאני יכול להגיע למקומות טובים בחיים אבל כיום אני בעיקר מתוסכל.. מרגיש חוסר מיצוי מטורף מרגיש שאני מבזבז את היום יום שלי.. אני לא יודע מה כדאי לעשות.. לחפש סתם עבודה? אני מחזיק מעצמי קצת יותר ממסדר מדפים ברמי לוי.. ללכת ללמוד לימודים אקדמאיים? שאיפת חיי.. מה ללמוד? במה אני טוב? איפה ללמוד? מכללה? באיזו מכללה? …..איך מתייחסים בשוק העבודה לבוגר מכללה ועוד חרדי? מי אמר שבמה שארצה ללמוד יש ביקוש לעבודה..? וגם אם כן איך אשלם על הלימודים? מי יכלכל את המשפחה שלי בינתיים? ממשיך כל יום לקום עם אותה תחושה והולך לישון איתה בכל ערב.. אשמח לשמוע כל סוג של עזרה/עצה.

לקריאת התשובה >

קשה לי עם ההורים שלי

אני נער בסוף ישיבה קטנה הולך לאחת הישיבות הגבוהות הנחשבות בציבור שלנו אני בא מבית פשוט כזה שאבי המשפחה עובד קשה, מפרנס במסירות נפש, מכבד את ההתחזקות שלי ואוהב אותי מאוד (לפעמים יש קצרים בינינו אבל אני בטוח שאכפת לו ממני ). הרבה פעמים אני מתוסכל ומיואש מזה שלא הלכתי לישיבה קטנה נחשבת יותר (בישיבה שלי אני נחשב לאחד כזה ש"אוכל" דפי גמרא), או שאבי לא משמש לי דוגמא ללמדנות וערכים נשגבים. אני חושב הרבה פעמים שאם היו לי הורים "דוסים" ואבא תלמיד חכם כנראה שהייתי היום במדרגה רוחנית גבוהה מאוד, בלי נפילות כמעט ועם חיים באמת מאושרים. הרבה פעמים היצר הרע אומר לי להשוות הישגים עם בחורים ממשפחות חזקות וזה מוביל אותי לייאוש. ארוחות שבת אצלנו כרוכות בוויכוחים לא ממש נעימים ואני מרגיש אני עושה דברים לא טובים בכל העניין. אני פשוט מסרב לקבל את זה שאלוקים ברא אדם עם חיים מושלמים ישיבה קטנה ומשפחה תורנית, ואותי הוא זרק עם איזה משפחה שאני צריך להסביר לאבא הלכות פשוטות כאילו היה ילד בכיתה ג'. ההורים סיפקו לי בילדות מלא נסיונות ונפילות, כמעט ולא היה אכפת להם מן המצב הרוחני שלי. אלו דברים שעכשיו אני בוכה עליהם כשאני מבין אלו דברים עשיתי ומה חשבתי. אני בנוסף לכל נתקלתי בהתנשאות מחרידה של כל מי בחורים מהישיבות שבדקתי בשבו"שים ואני מפחד שהם יתנשאו עלי בשנותיי בישיבה. יכול להיות שבגלל שאני מאוד תחרותי ולא מקבל את המקום שה' נתן לי בעולם אני לא מצליח לקום מן הייאוש. הקשר עם הורי הולך ונחרב כתוצאה מן היחסים בינינו ואני ממש ממש ממש לא רוצה בכך. אני אוהב אותם מאוד ורוצה לקבל אותם כמו שהם אבל אני לא מצליח. אנשים במשפחה המורחבת והמצומצמת מסתכלים עלי כעל "המשוגע המתבגר שהתחזק וזה עוד מעט יעבור לו" ולא ממש נעים לי שמסתכלים עלי ככה. זה מאוד משפיל. כמו שציינתי לעיל הוריי מאוד מכבדים את רצוני להתחזק . חוץ מהכוונת דרך רוחנית. סליחה על כל החפירה, פשוט הייתי חייב לפרוק, זו הרגשה שאני מסתובב איתה כבר שנתיים ולא סיפרתי אותה כמעט לאף אחד. איך נפטרים מן ההרגשה הזו ומקבלים סוף סוף את המקום שלי בעולם?

לקריאת התשובה >

מה עונים על שאלות באמונה?

אני דתייה שלומדת בבית ספר מעורב, אני רואה סביבי חברים רבים שחזרו בשאלה, אני חוששת שגם אני עלולה להיות מושפעת מהם. וגם לא תמיד יודעת לענות בדיונים בנושאי אמונה, איך אדע מה לענות להם ומה לענות לעצמי?

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן