כל השאלות

0
נפילות

איך לתקן את עצמי אחרי שחטאתי?

אני ילד בן 15 ואני חטאתי בשמירת הברית ובמראות אסורים באינטרנט, אני פשוט לא מצליח להתגבר על זה! וככל פעם שאני אומר לעצמי "יהונתן זה הפעם האחרונה שאתה חוטא" אני נופל שוב פעם ושוב פעם… שלא תבין אני ואחד שהולך עם כיפה שומר שבת מניח תפילין מתפלל שומר שבת ועוד
ואני לא יודע איך לתקן את מה שעשיתי?

לקריאת התשובה >
זוגיות

לא מאושרת בנישואים

מהיום שבו התחתנו ועד היום שנינו בתהייה מתמדת אם אנחנו בכלל שייכים אחד לשני. כשהולך טוב הכל מדהים ואנחנו בטוחים שנחיה לנצח באושר ואושר. וכשיש ריב, אפילו הכי שטותי שיש, מתחיל הגהינום. אפשר לומר שיש פן אלים במערכת יחסים שלנו. לא פיזי. כל ריב הכי קטן ישר מדברים על גירושים, ישר רוצים להיפרד ולחיות בנפרד.
לאט לאט ככל שהזמן עובר והריבים מתרבים אני מרגישה שהוא ממש הורס אותי ומצלק לי את הנפש. מרגישה שממש כבר אין לי אהבה אליו. ההתנהגות שלו והמילים שלו פוצעות אותי. אני לא מסוגלת יותר לסלוח וגם לא רוצה. בריב האחרון הוא אמר לי "את האשמה הבלעדית בכל מה שקרה בינינו. אני לא עשיתי כלום. את חולת נפש ואני עושה לך טובה שאני איתך". כמה דקות אחר כך הוא בא ואמר לי "אני עדיין אוהב אותך ומוכן להישאר ביחד אם תרצי". אני מחשיבה את זה כהתעללות נפשית של ממש. כמובן שזה סתם דוגמא על קצה המזלג.
הרבה דברים קשים עברתי איתו.. כל הזמן גם הרגשתי שהוא לא אוהב אותי ולא מעוניין בקרבתי, בהתחלה הייתי ממש מוכנה לעשות הכל כדי לזכות בתשומת לב. היום הגעתי למצב שכאשר אני הולכת למקווה אני הולכת בבכי, ורוצה להפסיק לשמור את המצווה הזאת כי אין בה טעם ואני רק סובלת בחיים. בדרך כלל אחרי המקווה אם הוא רוצה אז אני פשוט נמצאת איתו בכל מקרה כדי לא לפגוע בו אבל אני בלי רצון לעשות את זה. אציין כי הוא ממש לא כופה עליי את זה בשום צורה. אני מראה לו שאני כן מעוניינת. אני מרגישה שהוא הורס לי את כל החיים ואני לא יודעת כבר מה לעשות….. אני ממש בעצבות כבדה ורוצה למחוק אותו מהחיים שלי. אני מרגישה שיש לו דין גדול בשמיים בגלל כל מה שהוא ציער אותי בחיים האלה.. אני מרגישה שאין טעם לכלום. הוא הרס אותי ובחיים לא יהיה טוב. גם במכתב הזה שאני עכשיו כותבת אין טעם, אבל בא לי שמישהו לפחות ישמע אותי..

לקריאת התשובה >
אינטרנט

אובדת עצות עם הרגלי הצפייה של בעלי

רציתי לשאול מה הדרך הטובה ביותר לנהוג בה
אנחנו חרדיים לגמרי, בעלי רב'ה בחיידר אני מורה בבית יעקב.
לצערי לבעלי יש סמארטפון מוגן שהוא הצליח לפרוץ.
גיליתי את זה בהתחלה ולא היתה ברירה אלא להסכים להשאיר את הטלפון הזה עם הגבלות זמן שלא מחזיקות מעמד
בעלי אומר שמענין אותו רק סרטי טבע ואתרים של ידע אך ראיתי בהסטוריה
שבעלי נכנס לאתרים לא צנועים

הדברים הגיעו עד כדי כמעט גירושין
כי אני מאד קיצונית בענין הזה וזה נורא מזעזע אותי
אני מרגישה שבעלי פחות מתיחס אלי הוא עסוק כל הזמן בפלאפון
וזה כואב לי הוא רואה סרטים בחדר שינה עד 2 בלילה וזה מפריע לי ל

לקריאת התשובה >
אמונה

"זוכר הברית ונאמן בבריתו"

בפרשת נח אנחנו רואים שהקשת היא סימן שהשם רוצה להרוג אתנו ( מבול ) ואיך זה שרק בחורף השם רוצה להרוג אותנו ואיך זה שעשר פעמים בשנה אנחנו כל כך לא בסדר שהשם רוצה להרוג אותנו וגם שכל היחס הזה שהשם הוא כל כך רע נראה לי מוזר

לקריאת התשובה >
אמונה

הניסיונות שלי גורמים לי לחפש הוכחה שכלית

אני רווקה בת 28, חרדית ליטאית
רציתי לדעת האם ישנה אפשרות להיווכח באמיתות התורה באופן רציונלי.

חיפשתי פה באתר (ולא רק) על הנושא, וראיתי תשובות המבוססות על כך שהאמונה היא אמנות, רגש מבט וכו
נדמה לי שהבנתי את העקרון, שהוא אמנם יפה ונכון, אך לא יכול לעמוד מול השאלה "למה אני מוכרחה?"

אני שואלת בצורה הזאת לא מתוך חוסר הכרה ביופי היהדות, או בנכונות צורת החיים או כל ערך אחר,
אלא פשוט לענות לעצמי במקומות שכל שאר התשובות לא מספקות אותם…

כלומר – כשהחיים זורמים, אולי אפשר להסתפק ברגש,
אבל כיוון שאני נאלצת "להקריב" אני רוצה לדעת שאני מוסרת נפש על מציאות אמיתית.

דוגמאות:
אני לא יכולה לצאת עם בנים,
לא יכולה להתפרנס מתחומים שמאד מושכים אותי (אומנויות במה למשל)
לא יכולה לאכול בכל מקום ועם כל חברה,
לא יכולה להתלבש איך שאני רוצה,
ובעיקר – קשה לי מאד למצוא את הזיווג בצורה החרדית.

כשאני עומדת בנסיון מורכב, למשל – צמא מטורף לצרכים בסיסיים (כל ההבטים הרגשיים, נפשיים, ופיזיים הכלולים בנישואים),
אני מרגישה צורך לידיעה ודאית, שעליה אוכל לבסס ולהגביר את הרגש והאמונה שזה לטובה וכו'.
אבל אם אין את הבסיס השכלי, אז הכל מתערער, כי אולי הכל הבלים…

יכולות להיות הרבה תשובות –
אם למשל אדע להעריך את הצניעות, לא ארגיש "הקרבה" לתת בשבילה,
או כשארגיש את הקשר והברית עם אלוקים אז.. ועוד,

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

אני תמיד לבד, אין לי חברים ואני בוכה לפחות פעם אחת ביום. מה עושים???

אני פשוט בתוך "בור" שאין דרך לצאת ממנו, כבר שנה וחצי לפחות שאני מרגיש שחסרה לי אהבה/יחס ולא דווקא מבת זוג, אני גם מתכוון לחברים, יש לי רק חבר אחד שאני אוהב אותו מלא! והוא היחיד שנשאר לי אבל זה לגמרי לא מספיק לי כי אני רואה אותו פעם בכמה שבועות בד"כ, הייתה לי אופציה לא להתגייס לצבא מטעמי דת אבל התעקשתי להתגייס מהרבה סיבות, אבל הסיבה העיקרית (!) שמבינהן הייתה חברים! למעשה גם עכשיו אני מוצא את עצמי בלי חברים .המצב הנפשי השתנה לרעה באופן חמור! ואפילו פניתי מזמן לפסיכולוגית דרך העיריה כדי שתשחרר אותי קצת אבל היא לא הצליחה לזהות את הבעיה (גם בגלל שאני לא אחד שנפתח בקלות) והפנתה אותי למישהו שעוזר לי במערכת הצבאית, זה חשוב אבל זה משהו אחר, הוא מייעץ לי דברים לחיים ולצבא אבל לא מטפל בי נפשית, אני חושב שכבר ניסיתי את כל הדרכים שיש כדי להשיג קצת אהבה ויחס חם אפילו התחלתי לדבר עם בנות בכל מיני משחקים שיש בהם אופציה להתכתב ואם אני עשיתי דבר כזה זה אומר שהגעתי למצב ממש נואש, גם מדי פעם אני שולח עוד כמה הודעות נואשות לבנות ברשתות החברתיות בשביל להשיג קצת אהבה, אני לא הטיפוס, אני בוגר מאוד ואני לא זול עד כדי לשלוח הודעות נואשות לבנות, אבל אין לי מה לעשות אני מנסה לנחם את עצמי בזה שאני שולח הודעה שאולי איזו מישהיא תענה לי ואז אוכל לדבר איתה, אני מנסה להתגבר על כל העניין הזה ולשכוח מזה אבל זה תופס אותי בכל רגע ותבינו שאני ככה כבר שנה וחצי+, בקיצור אני נואש רצח לקצת יחס חם וכל הזמן עולות לי מחשבות אובדניות ואני לא רוצה את זה, אני רוצה לחיות בכיף שיהיו לי חברים לצחוק איתם, לצאת איתם בחמישי אחרי הבסיס, לעשות קצת שטויות, להנות, אני מתנהל כרגע כמו בן אדם בן 45 מבחינת הבגרות, אני בוגר מטבעי, אבל יש זמן להיות בוגר ויש זמן לצחוק ולהיות יותר משוחרר ולי אין עם מי לצחוק ולדבר אז יוצא שאני כל הזמן רציני וזה מקשה עלי! אין לי כח כבר, אני מגיע למצבים שאני נהיה חלש בגוף, פיזית, אין לי כח לרדת מדרגות ולעלות לפעמים בגלל המצב הנפשי. זהו.
אשמח אם תתנו לי איזו עצה למרות שאני כבר בסוג של גישה שלילית שכלום לא יעזור כי באמת באמת באמת שניסיתי הכל אבל הכל. מקווה שהייתי מובן כי אני בעצמי לא ממש יודע איך להגיד את כל מה שאני מרגיש. תודה רבה!

לקריאת התשובה >
נפילות

נפילה בקשר אסור

שלום וברכה קראתי כאן את השאלה שנשלחה לשפרה אי אישה שאין לה אהבה בחיי הנישואין והיא בקשר וירטואלי עם אחר אז .. אני נמצאת באותה בעיה אבל קצת יותר עמוקה אצלי זה נמשך כבר כמה שנים הייתי על סף הגירושין

לקריאת התשובה >
עבודת השם

מה אני צריכה לעשות כדי לספק את הנשמה שלי

יש לי 2 שאלות שאולי הן קשורות אחת לשניה, הראשונה היא על תשובה. אני רוצה לבקש סליחה על משהו שהבטחתי שלא אעשה ועשיתי אני מאוד מאוד מתביישת אני רוצה לבקש סליחה מבורא עולם לבקש סליחה ולהבין שניסלח לי באמת אני

לקריאת התשובה >
ביטחון עצמי

זקוקה למחמאות מאחרים באופן נואש

ש לי שאלה שמטרידה את מנוחתי כבר שנים רבות, אך בשל הבושה והמבוכה הגדולה לשתף ולהתייעץ בנידון, נמנעתי מלהציף את בעייתי ולהתמודד עימה עם גורם חיצוני.
נחשפתי לאתר המדהים הזה לא מזמן והחלטתי שזה הפורום היחיד שיכול להתאים לי כעת בפניה לעזרה, תודות לאנונימיות ולתשובות המקצועיות הניתנות כאן.
אז אתחיל מהתפתחות הבעיה, פחות או יותר, כדי להבין את הרקע והשתלשלות הדברים עד ליצירת הבעיה כיום. בתחילת גיל ההתבגרות התמודדתי עם דימוי עצמי נמוך מאוד, על רקע בעיות חברתיות ובעיקר בשל המראה החיצוני שלי שהשתנה לרעה (בעקבות שינויי גיל ההתבגרות שקורים להרבה מאיתנו). חשבתי והאמנתי לחלוטין שאני האדם הכי מכוער ביקום! ללא שום הגזמה! זאת התחושה שליוותה אוותי למשך שנתיים לפחות. כעבור מספר שנים השתנתי לטובה במאה שמונים מעלות מבחינת המראה והדימוי העצמי עלה בהתאם. התחלתי לקבל מחמאות בלי סוף על המראה. כמובן שבהתחלה כלל לא הייתי מאמינה ומפנימה את כל המחמאות שהורעפו עלי מכל עבר, היות ועדיין בתפיסתי הפנימית הייתי מכוערת, אך עם הזמן שהמחמאות גברו ונהיו אף גרנדיוזיות התחלתי קצת להאמין ויחד עם זאת לפתח אובססיביות ותלות קשה בקבלת מחמאות מהסביבה עד היום, לצערי הרב (ראוי לציין שכבר מעל עשור אני נמצאת במצב הזה). יותר מכך, אני נשואה כחמש שנים לבעל מדהים, אוהב ומפרגן שחושב ואומר בכל הזדמנות שאני האישה הכי מושלמת והכי יפה בתבל ומחמיא לי בלי סוף! אך זה לא מפחית מההתמכרות לקבלת מחמאות נוספות כל הזמן מאנשים חדשים. אני יודעת שזה נשמע הזוי לחלוטין! מוגזם! תאוותני! ואפילו מעורר בושה ומבוכה! על אף האנונימיות… אך זאת מציאות חיי כעת ואיני יכולה לברוח ממנה! אני ממש סובלת ביני לבין עצמי באופן יומיומי. לא שיתפתי וכנראה שלא אשתף אף אחד בנידון פנים מול פנים, בשל הבושה והמבוכה, כאמור.
לא יודעת איזו עצה ופתרון תוכלו להציע לי, כי אני בעצמי אף פעם לא נתקלתי במקרה מהסוג הזה ולא שמעתי על מכון לגמילה מסוג התמכרות זו…

לקריאת התשובה >
דילוג לתוכן