מאת:

התפרסם בתאריך:

26/07/2020

מה בין טיפול פסיכולוגי לטיפול ריגשי?

שאלה מקטגוריה:

היי
יש לי שאלה מה ההבדל בין פסיכולוגית לטיפול רגשי?
אני הולכת לפסיכולוגית וזה ממש ממש לא עוזר אני צריכה מישהי שתשתתף איתי ותדבר איתי שיחה נורמלית ותקשיבי לי ותבין אותי ואמרו לי שאולי זה רק מטפלת רגשית יכולה לעשות
כי הפסיכולוגית ממש לא עוזרת היא יושבת שם בלי טיפת רגש ומחכה שאני יגיד לה מה הבעיות שאני לא יודעת בעצמי מה הם אני צריכה שיעזרו לי להגיע לזה
רציתי לדעת אם באמת יש הבדל?
תודה רבה

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה.

שומעת בין השורות את הבלבול והכאב במסע שלך.

את מתארת השקעה מצידך, הליכה לפסיכולוגית זו התמסרות גדולה. לבוא כל שבוע להתארגן נפשית, לצפות, להסכים להחשף, לענות על שאלות ולהיות שם קרוב קרוב לכאב.

זהו מסע עצום, את ראויה להרבה הרבה הערכה.

אין לי מושג כמה זמן את נמצאת בטיפול? והאם מהר מאד הבנת או הרגשת שקשה לך שם על כורסת הקליניקה.

הכי קל היה לי לענות לך: אולי תחליפי מטפלת?

אבל למרות שזו תשובה אפשרית ואופציה שאת יכולה לבדוק, למרות זאת הייתי מנסה להציע לך לדבר על זה בגלוי עם הפסיכולוגית שלך.

כן, אחד ההשגים המקסימים שתוכלי להשיג בטיפול הזה היא כנות ופתיחות רגשית מול אדם קרוב.

שתפי אותה בתסכול שלך, בתחושת הניכור, בכאב שאת מתארת, אפילו אשמח מאד אם תשאלי אותה מה ההבדל בין מטפלת רגשית לפסיכולוגית?

את מתפלאה? את אולי חוששת שזו תהיה חוצפה? או חוסר טאקט?

מטפלים, פסיכולוגים, אמורים להיות איתך בנקודות הכי אמיתיות וכואבות שלך. ואם לא תהיה כנות אז איך בדיוק תתנהלו במסע המשותף הזה?

ובכל אופן לא אשאיר אותך לגמרי ללא תשובות…

לפסיכולוגים יש נטיה יותר להקשבה מאופקת בגלל המקצועיות והידע העצום שהם צוברים במהלך שנות לימודיהם הארוכות.

מטפלים רגשיים וכמובן שחשוב לבדוק שיש להם הכשרה מקצועית עם תעודה מוכרת מאוניברסיטה. עושים אולי מסלול מקוצר יותר אבל הם נוכחים בשדה הטיפול ממקום קרוב יותר בגובה העיניים.

ולמרות ההבדל הבסיסי הזה, עדיין קיימת נטיה ואופי אישי של פסיכולוג ושל מטפל, כל אחד מביא את האישיות שלו לתוך המקצוע,

וזה המקום אכן לבדוק אחרי שמיצית את נסיון ההתקשרות שלך עם הפסיכולוגית, ששוחחת איתה בגלוי על התחושות שלך, ובדקת מה לא עובד ולמה?

רק אחרי הבנה ולא רגש ראשוני, תוכלי תמיד לזכור שיכול להיות שאכן אין בינכן התאמה, ואת תוכלי להמשיך לחפש.

למה אני מביאה את האופציה של מעבר מפסיכולוגית למטפלת בצורה כ"כ זהירה?

כי הרבה פעמים יש לנו איזה חלום שהמטפלת הרגשית תחבוש בחמלה ובאהבה את כל פצעינו. שהיא תהווה דמות חלופית להורה שלא היה לנו? תקבל אותנו ללא תנאים למרות שאמא הייתה ביקורתית.

או שתבין אותנו בלי מילים דווקא בגלל שבילדותנו לא כיבדו את צרכינו.

אבל זה לא ככה… וטוב שלא,

לא היית רוצה לפתח תלות באיזו דמות חיצונית נכון? אני בטוחה שאת רוצה להחלים מכאב ולעמוד על רגלייך ביציבות ובעצמאות מירבית.

וזהו תהליך שדורש עבודה שלך לאט לאט, אבל זוהי התכלית של טיפול נכון ומדויק.

לגרום לך להתחיל לחשוב, לדבר את עצמך, להבין את הכאב, להסכים לדבר אותו, ואט אט לחבוש לעצמך את פצעייך. ולסיים את הטיפול.

ברור שאת צריכה להרגיש בטיפול כזה עטופה, מוגנת בסביבה שמבינה אותך ומרגישה איתך את הכאב. אבל לא הבנתי עדיין האם גם את התנאים האלו אין לך אצל הפסיכולוגית.

מקווה שהועלתי לך, הצגתי בפנייך שני דרכים שאת צריכה לבחון.

מאחלת לך הרבה הצלחה רוגע ושלווה.

אסתי [email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. חברים, השאלה מצויינת. חבל רק שהמשיבה לא ניצלה את ההזדמנות לדבר על הנזק העצום ולפעמים בלתי הפיך שגורמים כל מני מטפלים רגשיים לא מוסמכים.כמובן שיש פסיכולוגים ועוסים טובים יותר וטובים פחות אבל הגיע הזמן לדבר על תופעת החוסר מקצועיות שיש בעולם הטיפול החרדי, שלא לדבר על כל ה"מכונים" שפשוט עושקים אנשים תמימים במחשבה שבקורס קצר אפשר להיות מטפל ריגשי.

  2. לשואלת, באופן כללי אני מאמינה לאינטואיציה, ואם את מתארת שהיא ״בלי טיפת רגש״ תבדקי בעצמך קודם כל שאת שלמה בזה, ושזה לא דיבור שלך שבא לכסות על ציפיות מוגזמות, אני מאמינה שבנאדם בתוכו יודע את האמת, את גם כמובן יכולה להעלות את זה מולה כהצעת אסתר, כי כך מקובל להגיד שבטיפול זה בדיוק המקום גם לפתוח את ענין התחושות בקשר עצמו שנוצר, מה שנחשב ל״העברה״ במונחים הטיפוליים, אולי גם התגובה שלה לזה תוכל להקל עליך במסקנה וגם כך הפרידה תהיה נקייה ומובנת יותר, שזה דבר חשוב בפני עצמו. אם באמת את מרגישה שאין טיפת רגש לכי תבררי על מטפלת מוסמכת אחרת, לא הייתי אומרת לפסול את כל הפסיכולוגיות בגין הנסיון הזה, כי זה אכן יותר קשור לאישיות מאשר לתואר, אך לעיתים, ואני מדגישה שלעיתים, מטפלות רגשיות לא מוסמכות, מתנהגות כביכול בחום יותר דוקא מפני חוסר המקצועיות… (אפשר גם לראות את זה כ״כלי חינם״ לעומת שאר הכלים שצריכים לרכוש בלימודים מפרכים של שנים) זו נקודה למחשבה. בכל אופן בהצלחה במה שתבחרי, ותזכרי שאת אחראית לעצמך ואת יודעת הכי טוב מה נכון לך ואם הסיבות למעבר מטפלת מוצדקות או לא.

  3. התשובה והתגובות חשובות מאד ומאירות על כיוונים שעשויים להיות נכונים.
    חשוב לי לכתוב לשואלת, בתור אחת שעברה את כל המסכת הזו…את חזקה ואלופה.
    ותמשיכי ככה,
    רק מי שעבר טיפול אמיתי ועמוק יכול להבין כמה הוא קשה. אבל מועיל מאין כמותו.
    ולגביי לפתוח את הדברים בפני הפסיכולוגית…אם אכן היא לא רגישה כפי שאת מתארת-תאספי את כל כוחות הנפש שבך-כי לא פשוט בכלל לפתוח בפניה משהו כ"כ רגיש ואישי שלך, ולקבל ממנה "סטירת לחי"-הכוונה ששוב חוסר הרגישות שלה בא לידיי ביטוי….
    אבל..יכול ליהיות גם כפי שאסתר כתבה-שבו בדיוק תכול התפנית….
    מאחלת לך מכל הלב הצלחה גדולה מאד.
    מחזיקה לך אצבעות ואיתך בתפילה!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן