התפרסם בתאריך:

24/04/2021

איך להיות יותר פתוחה ומשוחררת בקשרים קרובים?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב תודה על האתר המדהים הזה, נעזרתי בו רבות.
רציתי להתייעץ בנושא שמעיק עלי זמן רב, אני בחורה בת 23 עם הרבה שמחת חיים ואש פנימית בעקבות דברים לא פשוטים שעברתי בשנות ילדותי המוקדמות ( גרושים של הורי שקדמו להם סיטואציות לא פשוטות עבור ילדה) הפכתי לילדה מופנמת וביישנית מאוד.
במשך שנים ניתבתי את כל הכוחות שלי להשקעה רבה בלימודים ובאמת הציונים שלי היו גבוהים מאוד וזה החזיר לי במעט את הביטחון העצמי האבוד, זאת הבנתי במבט לאחור אך באותם שנים היה לי קשה כיוון שתמיד רציתי להיות חלק מהחברה.
בשלב כל שהוא קרתה סיטואציה מסוימת שפתאום הבנתי כמה אש יש לי והבנתי שאני רוצה לשנות את זה וכך התחלתי לצאת לחצר לפטפט ולשחק עם חברות, מה שכל ילד נורמאלי עושה בקלות אני הייתי צריכה עם הרבה מאמץ ואומץ לעשות, אבל ככה עם השנים לאט לאט זה נהיה קל הרבה יותר והיום אני הרבה יותר משוחררת, אני בכיף ובקלות יוזמת ומארגנת יציאות ומפגשים עם חברות ( במשך השנים היו חברות שאמרו לי 'פתאום גיליתי אותך') ואני עובדת במקום שבו עלי לעבוד הרבה עם אנשים ואני מאוד נהנית ואוהבת את זה, אני בקלות יוצרת שיח עם אנשים שנתקלת בהם ביום יום כמו בתורות המתנה וכו'. (ובכללי אוהבת יחסי אנוש)
אך ישנם מקומות ספציפיים שעדיין קשה לי להשתחרר ולהיות מי שאני שזה בעיקר עם המשפחות המורחבות משני הצדדים אני מרגישה שאולי אני לא מצליחה לשחרר מהראש שלי את 'הסטיגמה' שיש להם עלי ובכל מפגש איתם אני שוב מסתגרת אל תוך עצמי. אני הרבה פעמים חושבת שבשיחה סתמית עם אדם זר תוך חצי שעה הוא יכיר אותי טוב יותר ממה שהמשפחה שלי מכירה אותי וזה כואב לי מאוד. לאחרונה כיוון שזה מקשה עלי אני פשוט נמנעת מהמפגשים האלו…גם החברה הקרובה מאתגרת אותי ואני מוצאת את עצמי הרבה יותר מופנמת ממה שהייתי רוצה להיות.

איך אני יכולה לשנות את המצב בכוחות עצמי?
סליחה על המכתב הארוך והמייגע ושוב תודה על העבודת קודש שאתם עושים!

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה מאוד,

במהלך קריאת השאלה, שוב ושוב עלתה מבין השורות היכולת המדהימה שלך לכוון את עצמך למקומות בריאים ומרפאים. את מספרת לי על משהי שבוחרת להתקדם, לסמן את המטרה, לנטרל את המוקשים, ולצעוד קדימה עם ולמרות הכול. המוטיבציה הפנימית שלך, או כמו שהיטבת להגדיר זאת בפשטות ״אש פנימית״, אינה מובנת מאליה בהתחשב בנסיבות החיים שתיארת. בידייך היו כל הסיבות לסגת ולהסתגר, ואת בחרת להילחם, לצאת, לשבור את תקרת הזכוכית ולממש את מי שאת חולמת להיות. בחרת להיות, לחיות, לאהוב את מי שאת ולפרגן לעצמך חיים מלאים יותר.

לצד ההצלחות שלך, הכישורים הבין אישיים שפיתחת, את מתארת גם סיטואציות אחרות. סיטואציות בהן את חוזרת להיות הילדה הביישנית והמופנמת מפעם. המעברים החדים האלו בין הדמות של הנערה הפורחת והמוארת לזו המופנמת והמסתגרת מתסכלים אותך. את ששואפת להוביל ולהקרין החוצה, נסוגה ומסתגרת דווקא מול אותם שחשובים לך. בטח שמצב כזה הוא מתסכל, וכואב. הוא מכאיב בעיקר בגלל תחושת הכישלון שאת חווה כשאת לא מצליחה להביא למפגשים האלו, את הגרסה הכי טובה של עצמך. את זו שטיפחת ורקמת בעשר אצבעותיך, עם לא מעט מאמץ. ההצלחות שאת קוצרת במפגשים עם אנשים זרים, בוודאי רק מדגישות את הקיטוב שבין הנערה החברותית והאמביציונרית, לזו הביישנית והמסתגרת.

שתי הנערות האלו, הן בעצם את. יש בך מצד אחד את הנערה הבוגרת, המסתגלת והבטוחה, ומצד שני יש בך עדיין את הילדה הקטנה והביישנית מפעם. את הילדה חסרת הביטחון שנמנעה (כמו גם היום), מליצור אינטראקציות חברתיות. כדי להבין איפה נעצרה התפתחות הדימוי העצמי של אותה ילדה, בואי נחזור אחורה אל הילדה הקטנה שבך. ננסה להבין כיצד האקלים החברתי בו גדלת והתפתחת, השפיע על מידת הביטחון העצמי שלך.

תחזרי אל הימים המוקדמים שלך. תינוקת קטנטנה וחסרת ישע בעולם גדול וכאוטי. מי שהבטיח שתוכלי להתקיים ולהתפתח, היו הדמויות המטפלות שסיפקו את צרכייך (לדוגמה- הורייך). כל זמן שהצרכים שלך סופקו ושקיבלת מעטפת רגשית חמה, הרגשת בטוחה ורצויה. האמנת שאת אהובה, מוערכת ושיש לך בסיס חזק ויציב אליו תוכלי תמיד לשוב ולהתקבל בזרועות פתוחות. מי שחווה מערכת יחסים בטוחה ואוהבת, מפנים שהוא אהוב ורצוי. עם דימוי עצמי כזה הוא ירגיש בטוח לצאת ולהתנסות ביצירת קשרים חדשים בהמשך. כמובן, שכמה טוב היה עם כולנו היינו זוכים להפנים מערכות יחסים בטוחות ואוהבות, אך לצערנו המציאות לפעמים מאתגרת את הפנטזיה הזו. הגירושים שחווית בשנים המוקדמות השפיעו על בניית הדימוי העצמי שרק התחיל להתגבש. הקן החמים שנסדק והמציאות ההורית שהתפוררה בשנים בהן עוד היית זקוקה לכל אלו על מנת לקבל חיזוקים חיוביים לכך שאת אהובה ורצויה, השפיעו עלייך. המידה בה אנו אוהבים את עצמנו ומערכים את מי שאנחנו, היא בסופו של יום מאפשרת לנו להיות בקשר. באין דמות קרובה ומגוננת שתספק לך משוב חיובי ותעזור לך לבנות אמונות חיוביות לגבי מי שאת, בחרת להתכנס פנימה. למזלך הטוב ניחנת בתכונות כל כך יפות, שעזרו לך בהמשך לאתגר ולשבור את אותן אמונות ישנות ולא מקדמות שעיצבו את הדימוי העצמי שלך. החלטת להאמין שאת שווה, שאת רצויה, ושמותר לך להיות נאהבת. ואכן, הוכחת לעצמך ולסביבה שאת ראויה לכל אלו.

אם נמפה את המעגלים החברתיים שלך, נמצא שבמעגלים הקרובים יותר את עדיין מתקשה לשבור את אותן אמונות מעכבות. הסיבה לכך ברורה וכל כך מתבקשת. מערכות יחסים קרובות דורשות מאתנו להיחשף בפנים גלויות. להסיר את המחיצות וחומות ההגנה. לולא שנעשה זאת, הקשר יתנהל ברובד שטחי ומרוחק יותר. הקושי שלך להתנהל בבטחה במערכות יחסים קרובות, אולי מעיד על קושי סמוי להיפרד מכל אותן חומות הגנה בהן הקפת את עצמך. נוסף על כך, את מרגישה שהקרובים לך בוחרים לשמר סטיגמות לא מחמיאות שפוגעות בביטחון העצמי שלך. שתי הסיבות האלו: חומות ההגנה והסטיגמות שמשמרים כלפייך, פוגעות בדימוי העצמי שלך וממילא ביכולת שלך להיות בקשר. בסופו של יום, כדי להיות בקשר את חייבת להיות מצוידת במידה מסוימת של ביטחון והערכה עצמית. ככל שאלו יהיו גבוהים יותר, הסיכוי שהקשר יהיה קרוב ומטיב יגדל. לכן, כדי להביא אל הקשר את האדם המוביל והשמח תצטרכי למקד את העבודה שלך בביצור היסודות עליהם מושתת הביטחון העצמי שלך. כאשר אותם היסודות יהיו חזקים דיים, או אז תרגישי בטוחה לגשת אל הקשר ללא כל אותם מנגנונים מעכבים שמונעים ממך לחוות קשר קרוב.

אז איך עושים את זה? איך מחזקים את הדימוי העצמי?

למרות שכפי שראינו קודם, הביטחון העצמי מבוסס על התנסויות חיוביות שחווינו בילדות, גם מאוחר יותר ניתן המשיך לפעול בכיוון הזה. אולם בשונה מתינוק שאינו מצויד בחוויית שליליות, כאנשים בוגרים עם היסטורית התקשרויות, אנחנו נאלצים להתעמת עם אירועים שלילים שחווינו בעבר. כיון שלא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, תצטרכי לאסוף חוויות חיוביות חדשות, וכן לבחור לתת פרשנות חיובית לחוויות שליליות מהעבר. להלן אמנה כמה עצות פרקטיות, ואני בטוחה שתוכלי להוסיף על כך עוד עצות חכמות המותאמות לך:

1. אמתי את האמונות המעכבות שלך עם המציאות. רשמי לעצמך אמונות שליליות שעולות לך כשאת חושבת על קשרים בהם את מרגישה חסרת ביטחון. לאחר מכן, עברי על כל אמונה בנפרד, ואמתי אותה עם המציאות. לדוגמה: ״במפגש משפחתי אני מרגישה שכולם מרחמים עלי״. שאלי את עצמך האם יש סיבה לרחם עלייך? האם באמת מרחמים עלייך או שזו מציאות שהתרגלת לספר לעצמך (גם אם בעבר הייתה נכונה).

2. ייחוס פנימי וחיצוני: הפרידי בין אירועי חיים שאכן מלמדים על מי שאת לאלו שלא. לדוגמה: הגירושים של הורייך אינם מלמדים עלייך דבר. לעומת זאת, אם התייחסת יפה לחברה, הדבר מלמד עלייך הרבה מאוד.

3. תשאבי כוח ממערכות יחסים קרובות וחיוביות שיש לך. רשמי לעצמך אלו תכונות הקיימות בך, גורמות לאותם אנשים להיות איתך בקשר. זכרי שאותן תכונות יחזרו על עצמן בכל מערכת יחסים, ועל כן, רבים אחרים יזכו ליהנות מהן כשיבחרו להיות איתך בקשר.

4. שיח פתוח וכנה, נטול יומרות וכריזמה, עשוי להביא תוצאות טובות בהרבה מהפגנת עוצמה וביטחון בלתי מעורער. אם את חשה פגיעה במערכת יחסים, נסי לדבר על כך עם הצד השני. תופתעי לגלות ששיחה כנה ופתוחה עם בנות משפחתך על הסטיגמות שאת מרגישה שהן משמרות כלייך, יניבו תוצאות טובות בהרבה מאשר אם תבחרי ללבוש את שריון ההגנה.

5. בכל פעם שאת מרגישה חסרת ביטחון, שנני לעצמך 2 סיבות שבגללן את ראויה להיות אהובה ומוערכת.

שואלת יקרה, התפעלתי מאוד מהרצון שלך לפרוץ קדימה, וכן מהמודעות העצמית הגבוהה שלך. את בוחרת באופן מושכל וחד להיות מהמנצחים ולא מהמנוצחים. את מלאת חיים ואמביציה. את קורנת ומאירה. יש בך הרבה יופי וחן ואני בטוחה שאני לא היחידה שרואה זאת. האמינה שאת רצויה, ותזכי לכך חזרה. האמיני שאת ראויה להערכה ואהבה, ופעלי בהתאם כדי לייצר לעצמך הזדמנויות לקשר חיובי ומניב.

בהצלחה,

דבורה ב.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן