לימוד מקצוע בנוסף ללימוד התורה הקדושה

לימוד מקצוע בנוסף ללימוד התורה הקדושה

שלום רב,
יש לי מספר תהיות על מאפיינים חרדיים מסויימים שאני יותר מאשמח לקבל עליהם מענה.
1. לפי ההשקפה החרדית, הגברים לומדים תורה בלבד החל משנות התלמוד תורה, עובר בשנות הישיבה וכלה בשנות הכולל. יש לי מספר שאלות על כך: ראשית, מה בנוגע לבחורים שלא מסוגלים לשבת במשך שעות וללמוד(בעיות קשב וריכוז לדוג') או שאין ביכולתם הקוגניטיבית ללמוד. למה הם ממשיכים במסגרות האלה ומרגישים סוג ג' ומפסידנים, בשעה שהם יכולים להתפתח ולהיות מספר אחד בתחום כישרונותיהם? (לכל אחד יש איזשהו כישרון מתנת שמיים)
ויותר מכך, מי בכלל קבע שלכל נשמות הגברים יש תפקיד אחד בלבד והוא לימוד בישיבה/ כולל , יש תפקידים רבים וטובים אחרים.
2. מצויין במקורותינו שאין תורה בלי דרך ארץ ומי שאין לו אומנות סופו שיגנוב וייבטל מהתורה ושחייב האב ללמד את בנו אומנות. אז מה עם כל הטיעונים הנ"ל.
* אני יודעת שאפשר להשיב שכשהנערים צעירים הם עוד מבולבלים ומנוערים מאחריות, ושבכל מצב אפשר לצאת לעבוד במידת הצורך. אך המציאות היא ההוכחה הטובה ביותר שלא כך המצב ,קשה לגבר שלא למד בכלל מקצועות חול להשלים חומר לשם לימודים אקדמיים.(אני יודעת שיש מכינות ומלגות) ובכלל כשמשפחה מגיעה למצב של צורך פרנסה גדול כיצד יצא הבעל לשלוש ארבע שנים של לימודים מסיביים? (כמובן שישנן עבודות תורניות ותחומים נוספים אך הם לא מכניסים כמעט כלכלית)
למה פשוט מתנגדים להכנסת לימודי חול או לימודי מקצוע במסגרת הישיבה הגדולה, בסביבות גיל 19/20.
חשוב לי מאוד להדגיש שאיני שואלת בשביל לקנטר אלא מעוניינת לקבל תשובות כנות. אני עומדת בצומת דרכים לפני שידוכים וחשוב לי לגבש לעצמי עמדה כדי לתאם עם בן הזוג ולחנך כך את הילדים.
אין צורך לתאר את התקופה ההיסטורית של קום המדינה אני פשוט יודעת את זה כבר בעל-פה…
נ.ב קראתי כבר את הספר "תורתו אומנותו " של הרב בוצ'קובסקי (ספר מדהים שעושה סדר!) אך לא נתן לי מספיק מענה בהקשר לשאלות אלו.
תודה מקרב לב לכל העוסקים במלאכת הקודש, ד' ישלם שכרכם!

תשובה

שלום לך

אני מבין מדברייך שהשאלות שלך אינן ברמה התיאורטית בלבד אלא מהוות חלק מבירור עמוק שאת עושה עם עצמך לפני שאת יוצאת לשידוכים לצורך תיאום עם בן הזוג.

אז ראשית אני מאחל לך מכל ליבי הצלחה רבה, שתזכי למצוא את בן זוגך במהרה ושתראי אתו אושר ושמחה כל הימים. ולפני שאמשיך לעצם התשובה חשוב לי לומר שהתיאום הזה בין העמדות שלכם בזמן השידוכים הוא חשוב, אבל מסוג הדברים שמיעוטו יפה ורובו רע.
אם את מוצאת אדם שמוצא חן בעינייך, שהוא בעל מידות טובות, שאורח החיים שלכם דומה (לאו דווקא זהה!), שהמבנה הנפשי שלו משתלב בשלך, שנעים לך בחברתו, שאת מצפה לראות אותו שוב, אם כל זה קיים הרי שאין צורך לברר עד תום כל פיסת אידיאולוגיה ולשרטט תכניות מפורטות לכל צעד עתידי.
ממילא יצפו לשניכם הפתעות בהמשך החיים וממילא רוב הסיכויים הם שמה שברור לכם היום יהיה פחות ברור בעוד עשר שנים, אז כדאי להתמקד בעיקר ובחשוב.

ולגופו של עניין. את בחורה חושבת ומעמיקה, ואת בוודאי מבינה שכאשר מדברים על דרך התנהגות של ציבור שלם, אי אפשר שזו לא תהיה מושפעת מגורמים רבים. חלק מהגורמים יהיו גלויים וברורים וחלקם מוסווים וחמקמקים. לעיתים האידיאולוגיה מכתיבה את המעשים ואת הנורמות החברתיות,
אך לפעמים קורה גם להיפך, שדרכי פעולה שהתגבשו בגלל סיבות מסוימות גוררים בעקבותיהם מבנה אידיאולוגי שהופך להיות חלון הראווה בעוד מאחוריו עומדות סיבות שונות לחלוטין.
האבחנה בין סיבות עומק לבין סיבות רשמיות איננה פשוטה וגם איננה חד משמעית. כאלה הם חיינו. לא תמיד ברורים וחד משמעיים, אך כך ברא הקב"ה את העולם ובתוך זה הוא מצפה מאתנו להתנהל.

רוב המצלמות שלנו היום הן פשוטות ואוטומטיות, אך אם את מחזיקה במצלמה משוכללת או במצלמה ישנה, את יודעת שעל מנת לקבל תמונה טובה חייבים למקד את העדשה על האובייקט המרכזי.
התוצאה של המיקוד הזה הוא שמה שחשוב לך בתמונה יוצא חד וברור בעוד שאר העצמים בתמונה יוצאים מעט מטושטשים.
תהליך דומה מתרחש לעיתים קרובות מבחינה חברתית וערכית. ערכים רבים יש בעולם וקשה להתמקד ולהדגיש את כולם באותה מידה.
לאדם בודד זה קשה, אך לציבור שלם זה כמעט בלתי אפשרי. כל חברה בוחרת במה להתמקד, ולעיתים ההתמקדות הזו באה על חשבון ערכים אחרים שעוברים לרקע ומיטשטשים.
זהו תהליך טבעי שקורה בכל מקום ובכל חברה. יש חברות שמתמקדות למשל בערכים של חופש הפרט אך ערכים כמו מוסר ואחריות יוצאים מכך נפסדים.

החברה החרדית מדגישה את לימוד התורה כערך החשוב ביותר, וכל ילד עובר מסלול לימודים ששם דגש חזק, כמעט מוחלט, על לימוד תורה.
למעשה לימוד תורה היה מאז ומעולם ערך יסודי בעם היהודי, אך מצב בו המסלול החינוכי של כל הילדים, מכיתה א' ועד ישיבה גדולה, מכוון לכך שכולם יקדישו את חייהם ללימוד תורה בלבד, הוא חדש יחסית.
את מצביעה על קשיים ומחירים המתלווים לדרך ההתנהלות הזו כאשר אנשים שיכלו להצליח מאד בתחומים אחרים נותרים בלשונך "סוג ג' ומפסידנים" במקום לפרוח בתחום שמתאים להם, או כאשר אנשים אינם רוכשים יכולת לפרנס את משפחתם. ההתמקדות בערך לימוד התורה אכן העבירה את האתגרים הללו לרקע וטשטשה במידת מה את העיסוק בהם.

יש המבקשים, בגלל בעיות אלו ועוד אחרות, להעביר בקורת נגד ההתמקדות הבלעדית בלימוד תורה, אבל עלינו להיזהר מלבקר מגמות שהתקבלו והשתרשו מכיוון שכמעט תמיד יש להן ערך גדול למרות תופעות הלוואי שלהן.
קל לבקר את ההיבטים הבעייתיים אך קרוב הדבר שללא ההתמקדות בלימוד תורה היינו חוזים היום במצבים קשים אף יותר מבחינה יהודית ותורנית.
מכיוון שרמזת בדברייך שאת מכירה את הרקע ההיסטורי ומבינה את הצרכים והמגמות בחברה החרדית, לא אאריך ורק אציין שבעולם שמושך כל כך חזק לכיוונים בעייתיים ושליליים יתכן שאין מנוס מלמשוך בכל הכוח לכיוון הנגדי על מנת לא להיסחף בזרם. מי שנמצא על מדרגות שנעות כלפי מטה חייב להתאמץ ולרוץ כלפי מעלה אפילו רק על מנת לשמור על המקום בו הוא נמצא.

מאד היינו רוצים לראות חברה שמתנהלת תמיד בדרך מאוזנת, שמשקללת את מכלול השיקולים, שמכירה בצרכים האינדיבידואליים של כל אחד, שאינה מוותרת על אף ערך ועל אף אדם. היינו רוצים אבל ציבור גדול כמעט שאינו יכול לפעול כך. את מציינת בצדק שאברך שמחליט לצאת לעבוד בגיל מבוגר עומד בפני קושי גדול, אולם האם זו סיבה לשנות את כל האופי של מערכת החינוך החרדית? להכניס לימודי חול לכולם מבית הספר היסודי ועד ללימודים אקדמיים? לכוון לישיבות רק את העשירון העליון של הבחורים? לעודד צעירים לכוון עצמם מראש למסלולים אחרים שאינם ישיבתיים?
מהלך כזה יעקר את המחויבות ואת הערך האבסולוטי של לימוד תורה שכאמור, יש לו ערך גדול הן בפני עצמו והן במצב הדברים בדור שלנו.

לציבור קשה לפעול בדרך מורכבת, אבל יחידים יכולים ומחויבים לפעול בצורה מפוכחת ואחראית.
כל אדם צריך, בכל שלב בחייו, לבחון מדי פעם את דרכו ולהעריך אם הוא נמצא במסלול הנכון עבורו ואם הוא עושה את מה שהקב"ה מצפה ממנו לעשות.

אדם שרשום בישיבה אך חי בתחושת החמצה תמידית אינו נמצא במקום הנכון.
אדם שמשפחתו רעבה ללחם והוא אינו לוקח אחריות גם הוא אינו עושה את המוטל עליו.
מי שמתלבט ילך לשוחח עם יועץ מתאים, אדם שמבין בתורה ומבין בבני אדם, שיודע אחריות מהי ויודע לחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה. ילך, יתייעץ, יפעיל שיקול דעת ויקבל את ההחלטות הנכונות עבורו גם אם הן אינן תואמות את התנהלות ברירת המחדל החרדית.
גם להורים שמורה כאן חובה ללוות את ילדיהם בנתיבות החיים, לנצל את ניסיון החיים שלהם, לעזור לצעירים להבין אם הם נמצאים על המסלול הנכון עבורם ולהדריך אותם לעבר עתיד טוב ומבטיח.

ולסיום אשוב ואאחל לך את כל הטוב שבעולם, שתשכילי להפריד בין העיקר לטפל, בין בסיס משותף הכרחי לבין ניסיון לארגן מראש את החיים כולם, ושתזכי להקים בית נאמן בישראל מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות.

בברכה,
גרשון
[email protected]>

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
בפייסבוק
בטוויטר
בדוא"ל
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
דילוג לתוכן