עבודת ה' מתוך הלב או עבודת ה' מתוך לחץ ויראת עונש וכפייה חברתית

. הכרתי לאחרונה שכל עבודת השם שלי נובע מתוך יראת עונש בזה ובבא, כולל חיובים מה"ת, מדרבנן, ענינים מנהגים וכו', והגם שאנו לומדים משך השנים גם על מושגי אהבת ה' ועוד, למעשה החינוך 'בין השורות' הוא בגלל שכר ועונש, ובכל אירועי הזמן / טרגדיות ל"ע / וכדו', הכל מגיע לקשר ישיר למושגי שכר ועונש, ולעשות תשובה בגלל זה.
– הבעיה שלי בזה, שכל היהדות הוא כמו משהו שמפריע לי, וצריך לסדר את זה בשביל הישרדות, ואין לה שום קשר ללב, וזה גורם לשני בעיות (חוץ מזה שזה 'שלא לשמה' וחסר פנימיות וכו'), א' גורם לשנאה וחוסר רצון לכל מושגי היהדות, ב' זה בכלל סתירה להרבה מצוות שהם כל כולו עבודה מתוך הלב, ומחמת אהבה.
– הגם, שאפשר ללמוד על היהדות ולראות שעיקר היראה הוא למצוות ל"ת ולא לעשה, וכל העונש מטרתו לטובתנו, וכל יראת העונש הוא דרגא פתוחה, ועוד ועוד, כפי שמצאתי קצת בראשונים ובספרי חסידות, אבל עם כל זה, 1. כולם מודים שצריך יראת העונש, ושום דבר לא מתחיל בלי זה, 2. ברגע שהמציאות הוא שיש עונש, איך אפשר להגיד להשתמש ביראה רק לזה, ורק במצב זה, המציאות הוא שיש עונש, ואם מאמינים בזה יש פחד שלא לעשות, ועושים מתוך כפייה, ולא קשור ללב כלל. זה כמו שכופין לאדם לאהוב מתוך פחד, וזה חסר כל בחירה וחסר פנימיות. אי אפשר להגיד "לא תתייחס לעונש, תתייחס לאהבה", כי אני מפחד להתעלם מן העונש. אין ברירה אחרת.
בקיצור, השאלה שלי: איך מפתחים קשר, אהבה, פנימיות, לדבר שאני מפחד מזה, ועושה מתוך הישרדות.

2. אני שייך לקהילה חסידי, ואני שומע הרבה פעמים המושג (לפעמים בגלוי ברמיזה, ולפעמים בסתר בפירוש) שאצלינו פועלים במכוון לגרום למצב הנ"ל, שתהי' כפייה חברתית, פחד פנימי, לכל מושגי היהדות בין למה שבאמת חייבים מה"ת ומדרבנן, וגם למנהגים, דוגמת תיקון ליל שבועות, נסיעה לצדיק, ועוד הרבה הרבה ענינים / מנהגים, והכל למטרה "להחזיק אידישקייט" כי בלי זה מי יודע, אולי לא ישארו חרד לדבר השם. ואני תמה ע"ז, 1. מה זה עוזר? זה גורם שכל היהדות תהיה מתוך כפייה והישרדות, וכנראה הוא היפוך המטרה האמיתי, להתחבר פנימית לאמונה, לאהבה ליראה וכו'. אני שואל גם על חיובים ממש, וכ"ש לענינים. 2. נניח שזה מחזיק יהדות, אבל היות שזה מדריגה התחתונה שיש, למה במקביל לא משקיעים בנו לפתח אהבה ופנימיות לכה"פ באותו מידה שמשקיעים להפחיד ולכוף.
3. אני רוצה עצה, איפוא אפשר למצוא כמו אדמו"ר / רב / דומ"ץ / משפיע – לעניני השקפה ולא לעניני הלכה או קהילה, מישהו ירא שמים, ירא ושלם, וגם בעל השקפה, להתייעצות בעניני עבודת השם. למה אני צריך לחפש באינטרנט מישהו שיענה לי בענינים כל כך עמוקים ורגישים.

לשאלה 1: אני רוצה איזה הכוונה להבין ולפתח נתיב ראוי לחיות בה, 2: היה ביטוי כאב, חשוב לשמוע לימוד זכות, 3: אני רוצה עצה למעשה ממש.