כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה…

הפסוק הזה ככ נכון במקרה שלי שזה עצוב!
כשאני כועסת אני מרגישה שאני כועסת על בורא עולם
שכביכול מעניש אותי על משהו
וזה מפחיד אותי
למה במקום לפנות אליו שיעזור לי
אני כועסת?
בעלי כל כך ההפך מימני שאני מקנא
כשבא לו דבר לא טוב הוא טוען שזה כנראה
מגיע לו על משהו מסוים והוא מנסה לראות איך
הוא יכל לתקן ומה הוא יכל לקבל על עצמו
אבל אני בדיוק ההפך!
בעלי אומר לי לקרוא תהילים ואני כל כך לא בכיוון
ברגע של כעס
זה נורא והייתי רוצה לשנות חשיבה
איך עושים זאת?
איך מתקרבים לבורא עולם?

תשובה

שלום לך שואלת יקרה ואהובה על בורא עולם (וגם עלי),
אני קוראת את השורות הקצרות שאת כותבת ומוכרחה לומר לך ששאלתך נגעה לליבי.
אני שומעת שאת כועסת על בורא עולם, חשה שהוא מעניש אותך, את פוחדת מהעונש שלו ומקנאה כל כך בבעלך שלא כמוך, כשבא לו דבר לא טוב הוא מנסה לתקן ומה גם שהוא מציע לך לקרוא תהילים אבל את לא בכיוון. אני שומעת את הזעקה שבין שורותייך להתקרב, להשתנות ואני רוצה לומר לך שמעצם הרצון הענק והטהור הזה שיש בך, מחשבון הנפש על הימים הללו שקשה לך, בורא עולם מתפאר ומתענג ופשוט-גאה בך על כל תנועה ורצון ואנחה, על הזעקה לשינוי ועל הבקשה להארה בתוך ההסתר. הוא מספר לכולם: תראו איך הבת שלי רוצה אותי, רוצה להתקרב. היא אפילו זועקת את השאלה שלה ומבקשת שיענו לה, שיתנו לה כיוון איפה לחפש וגם למצוא אותי ובדרך שאדם רוצה לילך-מוליכין אותו.
אז בואי ,בת אהובה של ה', נתחיל בהבנה של המציאות האלוקית ואז נרד אלינו הקטנים. בורא עולם הוא טוב, הוא מקור הטוב והוא רוצה להייטיב, כל הזמן בוא עסוק בלחבק אותך, לשלוח לך מסרים של אהבה, נשיקות אלוקיות ומסתוריות שמתגלגלות בעולם בצורות הפוכות ומוזרות ולנו לא נותר אלא לנסות לפענח אותן דרך המאורעות שעוברים עלינו. והוא טוב. את מבינה שהוא טוב? אם הוא כועס, הוא לא מחפש אותך בסיבוב, הוא לא מחפש שתכשלי ורוצה ח''ו להעניש את הבת שלו הוא שולח לך קריאות לבוא אל הטוב בכל רגע נתון ולך יש את הבחירה לפני כל רגע בחיים האם לבחור בטוב או להתרחק מהטוב במחשבה בדיבור ובמעשה. את נבחנת לא רק במעשים אלא גם ברצונות ולכן אם את מאוד מאוד רוצה לא לכעוס על ה' אז במקום שרצונו של אדם נמצא, שם הוא נמצא. את כבר קרובה. את מבינה? העיקר הוא הרצון שלך, בזה את נמדדת. ואת מספרת על כך שאת כועסת על ה'
ובכל זאת אנחנו שומעים לפעמים מושגים כמו ''א-ל קנא ונוקם'' או על כך שיש מצבים שמעוררים את חרון אף ה', ב''והיה אם שמוע'' כתוב שאם לא תשמעו אני אכעס, אני אתן עונש ודברים לא ילכו כסדר ובהקשר הזה חשוב להבין שעונש אלוקי הוא לא עונש אנושי, זהו עונש שאומר: בואי, תתקרבי, אני כאן בשבילך בשביל להייטיב לך ואנחנו חושבים שאנחנו חכמים אבל להבין את הקב''ה לא נוכל כמו שילד בן שנתיים לא יוכל להבין את הוריו שמונעים ממנו משהו שהוא מאוד רוצה למען טובתו, בריאותו וחייו. אז מה קורה לך שם? את ואני וכולנו בעצם מקבילים בין היחסים האנושיים שלנו עם ההורים שלנו ולא רק, לבין היחס אל הקב''ה ולכן מסוגלים גם לכעוס עליו וזה כעס מאוד שונה, זה לא כעס שהוא כמונו, בני אנוש, עונש מגיע כדי שיהיה משמעות לבחירה כדי שיהיה לנו טוב, עונש זה למנוע טוב ממישהו כדי שיגיע אל הטוב כדי שישים לב שהוא בדרך למקום לא טוב ושצריך לשנות כיוון, לזוז מהדרך לרמאללה ולעבור לירושלים, אם לא יהיה אות שיהיה מספיק חזק זה יגמר שלא בטוב, את מבינה? הוא לא מחפש להעניש אותך, זו דרך שלו לשמור עליך. אבל מי אני שאומר לך מה את מקבלת על מה? אנחנו לא יכולות לדעת מה מגיע עבור איזה מעשה, אנחנו רק יכולות להאמין שהוא טוב, מקור הטוב שתפקידו להיטיב לך בדרכים גלויות ונסתרות וזה שאת לא מצליחה לקבל את התדר הזה זה פשוט מזמין אותך לעבודה פנימית, באמצעות לימוד של נושאים שנוגעים בתחום הזה של שכר ועונש, של המהות והתפקיד כאן בעולם הזה (יש ספרים שאוכל להפנות אותך ללמוד אם תרצי) ובנוסף ללימוד שהוא מתאים לכל נפש, גם למצוא דרך לברר אם באמצעות דמות שאת יכולה לדבר איתה ולהיכנס איתה קצת יותר פנימה, להעמיק בשכבות נפשך המקפלות בתוכן עושר אינסופי שתצטרכי לחצוב בכוחות עצמך להבין את הקושי שלך שיושב על הנושא הזה של הכעס שאני רק התחלתי את הכיוון ואת השאלות שכמובן אי אפשר לענות עליהן ביום אחד, אני מאוד מאמינה בטיפול שיכול מאוד לכוון אותך לשם ואני שמחה להפנות לפי המיקום והיכולת הכלכלית לאן שצריך (יש היום הרבה אופציות שלא כל אחד יודע) ואני מאמינה שהתחלת דרך בעצם השאלה שלך כאן באקשיבה.
ואני אוסיף את הפסקה שכתבתי לפני כשבוע וכרגע אני לא יודעת לאן לחבר אותה, אבל בהזדמנות זו אתנצל על האיחור בתשובה (בכל זאת, בין הזמנים זימנו הרבה אירועים לא צפויים..( בנוגע לתחושה שלך שהקב''ה מעניש אותך: ומה השתבש אצלנו? למה אנחנו בדור כזה שכבר אף אחד לא מאמין שה' הוא טוב? ואגב, אני לא בטוחה שלהיות בקצה השני (לא יודעת כמובן מה הסיפור של בעלך) אבל לומר ''מגיע לי'' זה גם יכול לנבוע מהבנה שאני ראוי לעונש, וזו אותה תפיסה בדיוק-שני ילדים שפוחדים מעונש, אחד כועס וזועם כשה''עונש'' כביכול מגיע והשני צובט את עצמו לפני שהעונש יגיע וככה העונש פחות כואב. זה מנגנון התמודדות פנימי שיש לכל אדם ושצריך לתקן ובזוגיות הוא מקבל תצורה הפוכה רק שזה שני צדדים של אותה מטבע. את צריכה לתקן את התפיסות שלך, את היחסים שלך איתו וגם בעלך אינו פטור מהדבר בדרכו שלו, להשוואות אין מקום כלל כי יש לכם תפקיד שונה ושניכם משרתים בארמון של המלך, כל אחד ממונה על החלקה שלו ושלו בלבד. רק מה, הצד הכועס הוא מלא אש, אקשן והוא נראה היטב לסביבה, לכן יתכן שהוא דחוי יותר והופך אותך לאחת שצריכה לתקן את עצמה דחוף. ולא. כל אחד שנושם ושהלב שלו פועם, כנראה שיש סיבה טובה לכך ולכן בואי תתמקדי שמה ששלך: בכעס שלך. את כועסת. ממי למדת לכעוס? מי כעס עליך? במה הכעס שומר עליך? מה הרווחים שלך ממנו? את יודעת, לפעמים אנחנו חוזרים על חוויות ילדות דרך אירועים שונים בצורה כפייתית, אם את מזהה דפוס שחוזר על עצמו, כנראה שיש משהו לנפשך לתקן שם ואת זה, רק את תדעי לעשות, דברי עם אבא ובקשי ממנו לכוון אותך למקום שיעזור לך להבין את עצמך, לשחרר את המקום הכועס ולהרפות מעצמך כי עכשיו את כועסת על זה שאת כועסת ואני רוצה שתמיד תזכרי שיש בך ילדה קטנה שראויה לכל האהבה שבעולם, ואם היא כועסת, חיבוק אחד גדול הוא זה שיעזור לה להירגע, נכון? אז קחי אחד ממני ותני אחד לעצמך, את ראויה את טובה אל תחמירי עם עצמך, את עוד תזכי, ובינתיים תרפי, תני לכעס מילים צבע וביטוי בלי לפחד, בלי להגיד תהילים (שזה לא מצווה להגיד תהילים כדי לברוח) תני לכעסך את כל המקום ואז תראי שיקרה משהו טוב. כשלא מתנגדים לחוות רגשות פחות מחצי שעה וזה שוכך.
ועוד שאלה אני אשאל אותך: את כועסת על עצמך על כך שאת כועסת עליו. על מי עוד את כועסת? מאיפה את מכירה יחסים שאוהבים בדרך של כעס, שמרגישים קרוב כש''חם'', שלא משעמם ככה ושזה מוסיף איזו עוצמה שלא קורית ביחסים רגילים ומנומסים עם אנשים ברחוב... האם הכעס עושה לך טוב מעבר לכך שאת לא אוהבת אותו? האם באיזשהו מקום הוא מספק לך ריגוש ותחושה שיש יחס, יש קשר, יש איזשהו משהו..? אם זאת חוויה מוכרת ולמרות שהיא מציקה יש בה גם איזשהי הזדהות לפעמים אנחנו מחקים את אחד ההורים שלנו ויש שם קונפליקט פנימי שצריך לפתור וכשהוא מתבהר לפעמים הדברים נרגעים מעצמם.
אני קוראת אותך ושואלת את עצמי מה את צריכה? ובאותה נשימה גם רוצה להציע לך להרגיל את עצמך לשאול את אותה שאלה: מה אני צריכה? זו שאלת מפתח שלא פעם מגלה את מה שרגשות שונים מנסים להביע בצורה מתסכלת למדי. אני צריכה.... ואני צריכה.... יש הבדל בדרך בה את מלמדת את עצמך לבקש, לבקש מהקב''ה, מאחרים ולבסוף מעצמך, לבקש מעצמך הכרה בכך שיש בתוכך ילדה כועסת וכאובה שרוצה שמישהו יראה וזה מתחיל אצלך הקבלה של עצמך בשעת כעס, לא להתנגד, לנשום עמוק וללחוש לעצמך: כן, אני כועסת עכשיו, אבא למד אותי מה אתה רוצה ממני כשאתה שולח לי את הרגש הזה, עזור לי להכיל אותו, לברר אותו, עד שיתהפך לרחמים, לרוך לחמלה גדולה ולאהבת ה' אמיתית שמרגישים חזק בלב.
איתך באהבה
תמר מ.
[email protected]

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
כדאי לשתף את התשובה, לשלוח למי שזה יכול לעזור, או להדפיס
שיתוף ב facebook
בפייסבוק
שיתוף ב twitter
בטוויטר
שיתוף ב email
בדוא"ל
שיתוף ב print
להדפיס
אם חשוב לכם שהתשובה תגיע לאנשים נוספים, אפשר
2 תגובות
  1. חופית הגב

    תשובה נוגעת ללב, פשוטה ועוצמתית …
    האמת, ד' שלח לי אותה בזמן הנכון, כי לאחרונה אני כועסת יותר, בעיקר על בני משפחה, והגעתי למצב של אי קבלה עצמית ושל מחשבות על כך שאני רעה ומה קורה לי ומה יהיה איתי.
    יצא לי כבר לקרוא לפני מספר חודשים את העיצה של להכיל את הרגש ע"י שאתה נותן לעצמך לחוות אותו, ולא לפחד ממנו , כי הוא בסך הכל רוצה שתכיר בו ולא תסלקו ולא תברח ממנו. תכבד אותו ותיתן לו להשמיע את קולו.
    אבל עדיין מתעוררת אצלי השאלה (אשמח אם המשיבה תוכל להגיב) מה אשמים הסובבים אותי שאני במצב של כעס, הם לא שק החבטות שלי , ואני לא יכולה לתקן את עצמי תוך כדי היזק להם? כואי אפשר לנצור את הכעס, ואז כשאת לבדך לכעוס אותו כי הוא רדום ומודחק כבר…

    • תמר הגב

      שלום לך חופית יקרה,
      הסובבים אכן לא אשמים וגם הקב"ה לא מסכים לצער אחרים ככה שמילים כמו תני לעצמך לכעוס אינם במקום מבחינה הילכתית.
      מה כן?
      לשבת עם עצמך, לעורר את הטריגרים שהביאו לכעס ולכעוס כשאת עם עצמך.
      את כועסת כי יש בך כעס הוא מתלבש על נסיבות חיצוניות שגורמות לך לברוח מהכעס שיש בך.
      פשוט להוציא את הקול הכועס הזה שצף ומתעורר באמצעות האחרים עם עצמך.
      הוא שלך הוא בתוכך ולכן אפשר לעבוד עליו לבד.
      למעשה, תערכי דו שיח דמיוני שבו את צועקת וכועסת כאילו האדם הזה מולך.
      תוציאי את זה עד שתתחילי לצחוק ואז סימן שהצלחת להתרפא.

      תמר.

השארת תגובה

שאלות נוספות:

דילוג לתוכן