התפרסם בתאריך:

08/01/2022

האם ה' לא חייב לנו כלום?

שאלה מקטגוריה:

רציתי לשאול משהו שמאוד מציק לי ואני מרגיש שזה עומד בבסיסו של הקבלה והאמונה שלי בה'.
כתוב בספרים ורבנים מזכירים את זה הרבה "שהקב"ה לא חייב לנו כלום".
וההצהרה הזו לא מובנת לי בעליל. הרי הקב"ה הביא אותנו לעולם ואנחנו חסרי ישע לפעמים כמו תינוק או ילד שלא יכול לעזור לעצמו.
אז זה כמו לכאורה הורים שיביאו ילד לעולם ואז יפקירו אותו לגורלו הרי ברור שדבר כזה הוא בלתי אנושי בעליל אז מה הפירוש הקב"ה לא חייב לי כלום, אם הוא הביא אותי לעולם אז הוא צריך לכאורה לדאוג לי לפחות לצרכים הבסיסיים כמו בריאות נורמלית למשל.
אציין שאני שואל את זה בגלל התמודדות ארוכה בנפש ובגוף שנמשכת כבר קרוב ל20 שנה ועדיין אני לא רואה את הסוף…..
נגיד אם מישהו מבקש ילד או להיות עשיר אפשר לומר לו ה' לא חייב לתת לך ילד או עשירות אבל דבר בסיסי כמו בריאות הנפש והגוף איך אפשר לומר על זה ג"כ ה' לא חייב לך כלום, ותגיד תודה על זה שאתה נושם…הרי לפעמים אין לי בכלל רצון להמשיך ולחיות את החיים האלו ..מבחינתי זה שאני נושם לא אומר שאני חי.
אשמח למענה.
תודה רבה לכם ותזכו למצוות.
ארי

תשובה:

לשואל היקר שלום וברכה,

קראתי בעיון רב את השאלה הנוקבת שלך, ואני חייב לומר לך שאני מסכים עם כל מילה. בוודאי לא יעלה על הדעת שהקב"ה יברא את העולם, ובתוכו את הנבראים בצלם אלוקים, ויפקיר אותם באופן בלתי אנושי לגורלם. בפרט שהקב"ה ברא את העולם מתוך חסד ורחמים, וכפי שאנחנו אומרים בתפילה 'אבינו האב הרחמן..'.

אני גם מאד מתחבר להשוואה בין בורא עולם לבין הורים. ואכן, הפסוקים וגם חז"ל מתארים את בורא עולם כמו אבא, כמו שכתוב: 'בנים אתם לה' אלקיכם' וכן 'בני אתה, אני היום ילדתיך', ואנחנו מכנים את הקב"ה 'אבינו מלכינו'.

חשבתי אולי שנבדוק ביחד כיצד מתנהג אבא טוב ומה אנחנו באמת מצפים מהורים, ואולי מתוך כך נוכל להבין קצת יותר את הנושא שעליו שאלת, ובפרט מה שנוגע לחיים האישיים שלך, שזה בעצם החלק החשוב ביותר בשאלתך.

לפי מה שכתוב בספרי החינוך, המאפיינים של אבא טוב – הורים טובים, הם: רצון בסיסי להיטיב לילדיהם, לשדר אהבה, אהבה בלתי מותנת, אך גם להדריך את הילדים במערבולת החיים, להציב גבולות וגדרים, ובעיקר, לעזור לילדים לפתח עצמאות, להגיע למימוש הפוטנציאל האישי והייחודי שלהם, ולהוציא לפועל את הכוחות המיוחדים שלהם ע"י התמודדות והתגברות, ואחרי כל זה, גם להסביר לילדים שלא כל דבר שההורים עושים תמיד מובן לילדים, לפעמים ההורים מכוונים את ילדיהם באופן שאינו מובן לילדים, אבל גם אז, הכל, אבל ממש הכל, רק מתוך אהבה, ורק לטובת הילדים.

ואכן בתורה, ובדברי חז"ל והמפרשים מבואר שכך באמת הקב"ה מתנהג איתנו:

א. רצון להיטיב – הנה התכלית בבריאה היה להטיב מטובו יתברך לנבראים (רמח"ל תחילת דרך ה').

ב. לשדר אהבה – אהבתי אתכם אמר ה' " (מלאכי, פרק א) ועוד הרבה.

ג. אהבה בלתי מותנת – בין כך ובין כך קרויים בנים (קידושין לו).

ולכן כתב הזוה"ק (שמו, ח"ב, דף ה): "אילו ישראל היו יודעים את גודל האהבה שאוהב הקב"ה את עם ישראל, היו שואגים כמו בני אריות ורצים אחריו להדבק בו".

לכן הביטוי "הקב"ה לא חייב לנו כלום" (אין לזה באמת מקור בחז"ל) אינו בא כדי לומר שהקב"ה מפקיר אותנו ללא השגחה, אלא רק כדי לעורר אצלינו את הכרת הטוב לכל החסד והאהבה שהקב"ה נותן לנו. בורא עולם נותן לנו הרבה יותר מכל ההורים הכי טובים בעולם. הקב"ה נותן לנו המון, גם אם הוא לא חייב…

ד. הדרכה לחיים – הקב"ה נתן תורה (לשון הוראה והדכה) לכל תחומי החיים.

ה. גבולות וגדרים – כל המצוות הם גבולות, גדרים, והכוונה להתפתחות רוחנית (רמח"ל, דרך ה' חלק א).

ו. לא תמיד מבינים את הנהגת ההורים – כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרככם דרכי נאום ה' (ישעיה נה). ועוד הרבה בספרי המחשבה.

ז. העיקר – פיתוח עצמאות, מימוש פוטנציאל, הוצאה לפועל של כוחות ע"י התמודדות – דברים אלו הם יסוד החיים של יהודי! לכל יהודי תפקיד ושליחות מיוחדת בעולם. התפקיד והשליחות נותנים את המשמעות לחיים. כאן, ביסוד הזה, נרחיב את הדברים שכן הם נוגעים יותר גם לחיים האישיים שלך:

א] תפקיד ושליחות – משמעות לחיים:

האדם נברא. הוא נברא ע"י בורא העולם לתכלית מסויימת. מובא בשם האר"י הקדוש, שאינו דומה אדם אחד לחברו מיום בריאת העולם והלאה, ואין אדם אחד יכול לתקן מה שעל חברו לתקן. והיינו, שלכל אדם יש את ייעודו ותפקידו אותו עליו לתקן בחייו, ובכלל זה גם הענין המיוחד עבורו ירד לעולם לתקנו כידוע. והקב"ה מעמיד לכל אדם את כל הנסיבות והתנאים שיוכל על ידם לתקן את אשר מתפקידו לתקן, ולמלאות את ייעודו ותפקידו בעולם.

כל תנאי החיים של האדם בגשמיות וברוחניות, הטובים והרעים, כולם ניתנו לו כפי השייך לתיקון עולמו, שרק ע"י תנאים אלו יוכל להגיע לייעודו, ובלעדיהם לא יוכל לתקן את אשר תפקידו לתקן. וכיוון שלכל אחד יש תפקיד וייעוד מיוחד, לכן שונים תנאי החיים של כל אחד, לזה חייו קלים ולשני החיים קשים יותר. ובאופן כללי, הרי גם כפי הנראה לעיניים, יש לכל אדם את ייחודו של מהלך חייו שאין להשוותו למהלך חייהם של אחרים. וזאת, כיוון שלכל אחד יש תפקיד מיוחד לכן נותנים לו את כל התנאים המתאימים בכדי שיוכל למלאותו. ואף המצבים הקשים בחיי האדם, הם גם כן אמצעים שנותנים לו בכדי שיגיע אל תיקונו, שאין רע יורד מן השמים, והכל הוא לטובת האדם כדי שיתקן בזה את השייך אליו, שע"י זה ישיג ייעודו ותפקידו בעולמו.

וזהו ג"כ ענינם של כל נסיונות החיים העוברים על האדם, שיש שמן השמים מנהיגים את האדם בנסיונות קשים… אך האמת היא שכל נסיונות חיים העוברים על איש יהודי, הרי כולם הם להנאתך ולטובתך, שמובילים אותו להשיג תכליתן, שע"י שיתגבר על הנסיונות יוכל להגיע לתיקונו וייעודו בעולמו.

וזהו פירוש 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך', לך לך, היינו אל ייעודך, אל תיקון נשמתך מה שאתה צריך לתקן בעולם הזה, שזהו עיקר תפקידו של יהודי… וזה הוא דבר ה' אל אברהם, שנכלל בזה גם הוראה לכלל ישראל זרעו של אברהם, לך לך, פירוש, כדי להגיע אל תיקון הנשמה השייך אליך ולתכלית המיועדת אליך, עליך לצאת מארצך וממולדתך ומבית אביך, היינו, מכל והתכונות הטבעיות שלך… [האדמו"ר מסלונים, נתיבות שלום, פרשת לך לך].

לשואל היקר. מתוך הדברים האלו יוצא מסר אישי חשוב עבור מצבך המיוחד בחיים:

מאז בריאת העולם ועד סוף הימים אין מישהו אחר כמוך שיכול לעשות את העבודה והתיקונים שאתה עושה בעולם. העבודה שלך היא במקומות ובתנאים שאף אחד מעולם לא היה שם ואף אחד לא יהיה שם לעולם – אלו מקומות שהם רק שלך. רק אתה יכול להאיר את המקומות החשוכים בהם אתה נמצא ועמהם אתה מתמודד.

בכל פעם שאתה מתמודד ומצליח, אתה מגלה ומאיר נקודה בנפש שהייתה חשוכה ונסתרת. לכן בכל נסיון אתה מגלה מקומות חדשים במעמקי הנפש, ועי"כ אתה מרחיב ומעצב את נשמתך וממילא גם את העולם הבא שלך. זאת השליחות המיוחדת שלך – שליחות מאת הבורא בעצמו.

מסופר על מנצח של תזמורת פילהרמונית ענקית, שבסוף ימיו אחרי שיצא לפנסיה, ישב בביתו ושמע ברדיו את התזמורת מנגנת בארוע חגיגי. כאשר התזמורת סיימה לנגן אמר המנצח לאחד מידידיו, אמנם הם ניגנו יפה אבל זה לא היה מושלם, היו שם רק 14 נגני כינור, וחסר לי צליל של כינור אחד. ידידו לא התעצל ובדק, ואכן באותו ארוע נגן אחד של כינור היה חולה ולכן לא הגיע. כאשר שאל הידיד את המנצח כיצד הוא ידע, השיב לו המנצח בפליאה: הרי אני כתבתי את התווים לכל התזמורת, לכל הנגנים. לכל נגן כתבתי תווים קצת שונים כדי שביחד תשמע סימפוניה מושלמת המורכבת מהמון צלילים. כאשר שמעתי את התזמורת מנגנת, היה שם צליל אחד שכל הזמן היה חסר לי ולכן הסימפוניה לא היית מושלמת.

בורא עולם, הקב"ה, 'המנצח הגדול' של כל הנבראים בעולם, כתב תווים מיוחדים לכל אחד, נתן תפקיד מיוחד לכל אחד. בורא עולם מחכה לשמוע את הניגון המיוחד שלך, הניגון המיוחד העולה מתוך תפקידך המיוחד והעבודה המיוחדת שלך. אין אף אחד אחר מאז תחילת הבריאה ועד סופה שיכול ליצור את הניגון המיוחד – העבודה המיוחדת של אדם מסויים. ללא הניגון המיוחד והעבודה המיוחדת שלך הרי הסימפוניה, גילוי מציאותו של בורא עולם בכל מקום, לא תהיה מושלמת…

ב] היחידות המובחרות של בורא עולם:

"והלא מפורש בתורה שיש לאדם נסיונות קשים… וכך היא המידה, שהקב"ה מנסה, ולא כל אדם, אלא מנסה הוא את חסידיו, שנאמר: ה' צדיק יבחן'… ומהו הנסיון הזה, שיבא עליו בעבודתו של הקב"ה ובעשיית מצוותיו קושי ומניעות שונות… כדי שיהיה שכרם באותן מצוות כפול ומכופל. ולמה מנסה אותו… כדי להוציא את כוחותיו המיוחדים מהכוח אל הפועל, וגלות לעצמו את כוחות הנפש המיוחדים הטמונים בקרבו". [רמב"ן, שער הגמול, ענין היסורים].

ג] סיכום:

שואל יקר. יש לך שליחות מיוחדת ותפקיד מיוחד שאף אחד אחר לא יכול לעשות. השליחות המיוחדת שלך תיתן לך משמעות לחיים. ומה השליחות המיוחדת שלך? השליחות המיוחדת שלך היא לפעול בעולם עם כוחות הנפש המיוחדים שלך ולעשות משהו גדול בעולם – לימוד תורה בתחום מיוחד, כתיבה תורנית, יצירה מיוחדת, תקים קבוצת תמיכה לאנשים המתמודדים עם נסיונות, תקים מפעל חסד בנושא מסויים, תפתח גמ"ח לספרים של חיזוק למתמודדים עם נסיונות… הרשימה ארוכה. השליחות שלך היא לפעול מתוך מצבך ולעשות משהו גדול בדבר שלבך מושך אותך.

אתה הרי אחד מאנשי היחידה המובחרת של בורא עולם. יש לך כוחות נפש הרבה יותר מאחרים. בורא עולם יודע, הוא ברא אותך כך, ולכן הוא נתן לך משימה מיוחדת יחד עם שכר כפול ומכופל. כל השכונה שלך מתקיימת בזכות ההתמודדות שלך. בורא עולם נותן משימות כאלו רק לחסידיו – אנשים מיוחדים. תשאיר מאחור את החיים של הישרדות, ותלך קדימה לעבר חיים של משמעות.

ד] סיפור מהחיים

יש הרבה אנשים אמיתיים שעשו את הצעד הזה. דמות אחת מופלאה היא רב אהרון מרגלית. קטעים קצרים מתוך תולדות חייו:

אם תרצו, אהרן מרגלית הוא ילד מסכן, מגמגם, שחלה בפוליו ועד גיל שבע שכב במעון נכים כאבן שאין לה הופכין כשאמו באה לבקרו אחת לשבוע למשך שעה וחצי. למוד סבל ותלאות, שאיבד אח במלחמת ההתשה, בת לאחר מחלה קצרה, ובן שנרצח בנסיבות טראגיות. נלחם ארבע פעמים בסרטן מהם שהיה במצב סופני נטול כל שארית של תקווה, ועבר עשרות ניתוחים וטיפולים כימותרפיים.

אם תרצו, אהרן מרגלית הוא מרצה מבוקש בכל העולם, שהרצה כבר לפני קרוב לחצי מיליון בני אדם, מחבר ספר אוטוביוגרפי רב מכר שנחטף מהחנויות.

בהיותו כבן 3 בעת משחק ילדים בשדות המושב, נפל לבור כשטרקטור הנהוג בידי אחד הנערים דוהר מעליו. הוא ניצל בנס, אך בעקבות כך סבל מטראומה קשה שגרמה לו לגמגום כבד שנמשך רוב שנות ילדותו ונערותו, מה שהעמיד בפניו אתגרים רבים בהתפתחות אישית וחברתית. חודשים לאחר מכן לקה בפוליו בכל הגוף וסבל משיתוק כמעט מלא. התאשפז במוסד לבעלי מוגבלות בקטמון.

כעבור כמה שבועות הוא יוצא מסכנת חיים ומשתחרר למעון נכים בירושלים. שם הוא שוכב משך קרוב לחמש שנים כשבשנים הראשונות מתוכן הוא לא היה יכול אפילו להתהפך. אמו המסורה היתה באה לבקרו אחת לשבוע, למשך שעה וחצי, כשלשם כך היא מיטלטלת בדרכים לא פחות מחמש עשרה שעות. הבדידות הנוראה ותחושת החידלון תוקפים אותו בימים ובלילות, ודיבורים חסרי התחשבות של מבקרי הילדים האחרים בחדר דוקרים את לבו כמדקרות חרב. שבתות שלימות הוא מתכסה כולו בשמיכה כדי לא להיתקל באורחיהם של החברים, והוא מקבל החלטה נחושה: "אני לא אהיה מסכן!"

בגיל שבע, לאחר התעקשות של אמא, אהרן חוזר הביתה. בתחילה הוא מובל על כסא לכל מקום, אך בעקבות הנחישות של אמא, ותרגילי פיזיותרפיה אהרן החל מתנייד עם קביים. בשל נפילות חוזרות ונשנות עומדים לכרות את רגלו הימנית, וברגע האחרון רופא חדש מציע להחליף את הברך בברך מלאכותית והקטיעה נמנעת. מאז הוא מהלך על רגליו, עם חלקי חילוף, ברזלים עד הברכיים, ונעליים ששוקלים שש קילו.

בגיל שש עשרה לאחר הפנייה לרופא מומחה, הוא מתחיל מסכת גבורה של מלחמה בגמגום, באמצעות דמיון מודרך ותרגולים אמיצים, ובסופה מנצח. הוא מדבר כאחד האדם, ופותח דף חדש בחייו החברתיים.

לאחר נישואיו, בהיותו אב צעיר, חלתה בתו הילדה בדלקת קרום המח, כאב רחום לחם את חיי בתו אך למרבה הצער, כעבור זמן קצר היא נפטרה. בשנים מאוחרות יותר, זכה להשיא את בנו, אך בטרם חלף חודש מיום החתונה, והחתן הטרי נרצח בטעות במהלך קטטת שיכורים ברחובות קובה. אהרן – האב השכול, מתעקש להמשיך את רכבת החיים לתחנה הבאה ולא לשקוע ביגון חסר תכלית. הוא מתמקד בעשייה, ומגלה את השליחות והאתגר שבתוך הקושי.

בהיותו כבן 50 חלה בסרטן האנגיו-סרקומה בדרגת ממאירות 5. היו מרופאיו שהמליצו לו להימנע מניתוח ומטיפולים כימותרפיים בשל העובדה שנותרו לו לפי המדע הרפואי שישה שבועות חיים בלבד, אך הוא התעקש, נותח, ונשאר בחיים. ארבע פעמים נלחם במחלת הסרטן. הוגדר בפי הרופאים כ"נס רפואי".

לטיפולי הכימותרפיה נוסע הרב מרגלית לבדו, כשהוא רואה בכך כעוד מטלה ביומנו העמוס. שם בחדר ההקרנות הוא בתפקיד הליצן הרפואי הבלתי רשמי, כשהוא עובר מחולה לחולה, ואינו מרפה עד שהוא רואה קצה חיוך נמרך על הפנים המיואשות. לעתים שוכח כי הוא בעצמו חולה שבא להקרנות. בתקופות בהם מאושפז אהרן בבית החולים, הוא תולה על דלת חדרו שלט: "הכניסה עם חיוך בלבד". הוא כתב ספר בשם "אתהלך" שבו הוא מתאר באריכות את מה שכתבתי פה בקצרה.

בברכת הצלחה רבה בכל מעשי ידיך,

ישראל ל.

[email protected]

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן