מאת:

התפרסם בתאריך:

06/10/2020

איך מתגברים על הרצון לקשר עד החתונה?

שאלה מקטגוריה:

שלום!
אני בת 16 לומדת בכיתה יא בסמינר מצויין.
המשפחה שלי חרדית מודרנית, יש לנו אינטרנט בינוני ויש לי מכשיר שלי. אני ילדה שעברה הרבה בחיים שלי, ובשנה האחרונה הייתי בדיכאון כתוצאה ממחלה כרונית שקיבלתי במתנה מאלוקים… לא אספר את סיפור חיי, רק מה שחשוב לדעת הוא שאני בקשר עם מטפלת רגשית כבר כמעט שנה. לפני כחצי שנה פתחתי חשבון פייסבוק,( מזוייף כמובן בלי תמונות) כי רציתי להתחבר לקבוצה של אנשים שמתמודדים עם אותה מחלה, שיהיה לי עם מי לדבר על זה… אני לא מדברת על המחלה שלי עם אף אחד( עוד חלק משלל צרותיי ) בעיות אמון וכו. בקיצור, לפני כחודש העלבתי תמונה לפרופיל שלי- רק פנים, סתם!! אין לי מושג למה עשיתי את זה… לא חשבתי, באמת שמישהו יראה את זה… ואז התחיל בלגן
בעולם החרדי לבנות ובנים אין אינטראקציה בכלל, ומעולם לא יצא לי להיות בקשר עם בחור…
התחילו לשלוח לי הודעות בכמויות, רובם מטרידים שלמזלי אני מכירה את העולם הגדול, ולא נופלת בפח אבל זה בכל אופן לא נעים… באותו שלב של ההטרדות, אני מאד מתחרטת שלא סגרתי מייד את החשבון וסיפרתי להורים שלי(הם לא ידעו שיש לי פייסבוק) אבל היו כמה בחורים שמאד נהנתי לדבר איתם,וכמובן שזה מאד היה לי נעים שמחמיאים לי ומתחילים איתי, . הרגשתי מאד חופשיה שאני יכולה להגיד מה שאני רוצה, אף אחד לא יודע מי אני ומה אני, והיו שניים שמאד התחברתי אליהם. אבל כל הסיפור הכניס אותי מאד לדיכאון, בפרט ההטרדות שהם נושא בפני עצמן וגם ההרגשה שאני מסתירה מההורים שלי קשר ממש רציף עם בחור מסוים. הבנתי עם עצמי שזה לא יכול להמשיך, שזה עושה לי רע ושאני לא מאמינה בזה! אני מאמינה שצריך לשמור נגיעה, אני מאמינה בהכל… ביום כיפור- זה היה שבועיים אחרי שהלכתי תמונה, החלטתי שאני מוחקת את החשבון שלי, ומנתקת קשר עם כולם כולל הבחור שממש נקשרתי אליו(בקטע ידידותי בלבד! והבהרתי לו את זה מהשנייה הראשונה, כך שהוא ידע שהוא לא יקבל ממני כלום) התקשרתי למטפלת שלי, והיא מאד עזרה לי וכו, חזרתי הביתה, סיפרתי להורים שלי ומחקתי את החשבון. אני מתנצלת על האורך והחוסר פואנטה… אבל השאלה שלי היא בעצם למה? אני יודעת שאסור,אבל למה בציבור החרדי אין שום אפשרות שבחור ידבר עם בחורה? אני יודעת שהשאלה נשמעת מטופשת וכו, אבל הבחור המסוים ההוא- הקשר ביננו היה קשר ידידותי בלבד… אז למה אסור? לדבר רק? אני חושבת שזה שאלה שהרבה בחורים ובחורות מתקשים איתה, כי זה קשה! לא לדבר אפילו?… אין שום דבר בעצם שממלא את החשק הזה, אפילו לא דיבור! ואני מבינה שזה יכול להוביל למגע וכו, אבל איך אפשר?…
למישהו שמחפש אהבה וקשר רציני,
האם ישנו פתרון אחר מלבד להתחתן בגיל 18?
תודה רבה, וסליחה על ההתשה…

תשובה:

שלום לך שואלת ערכית ויקרה!

ראשית אביע בפנייך את התפעלותי ממך, את עושה רושם של בחורה ערכית וחכמה הפועלת מתוך אינטגריטי ויושרה רוחנית פנימית ואמיתית, השאלה שלך היא ההוכחה לכך שעצרת קשר משמעותי מתוך הבנה שהוא לא נכון עבורך כבת סמינר. חשוב לי לציין בפנייך שאנחנו בני אדם ולעיתים מכילים בתוכינו מכלול של רגשות, אנו עשויים לחוש אמביוולנטיות ורגשות סותרות ומנוגדות בו זמנית כלפי אותה סיטואציה גם אם בתוך תוכנו אנחנו מבינים שהיא בעייתית. השאלה שלך היא דוגמא מצוינת למצב וחוויה מורכבת, בעייתיית מחד והמצריכה מאמץ מיוחד לשינוי מאידך.

הצטערתי לקרוא על כך שאת מתמודדת עם מחלה כרונית, ליבי איתך. שמחתי לקרוא שאת מלווה על ידי אשת מקצוע והטיפול שאת מקבלת יעיל עבורך. ציינת שאת לא מדברת עם איש על ההתמודדות שלך והצטערתי על כך, הבדידות לכשעצמה עשויה להעיק ושיתוף כנה עם אחרים עשוי להיות ממש כמו קרן אור בתוך מציאות קשה ומאתגרת. את בגיל בו לבדידות עשויה להיות השפעה הרסנית על נפשך הצעירה, כך שאני ממליצה בחום שתעזרי במטפלת שלך למצוא דרך בו את כן מוצאת חברות או ידידות קרובות שאת יכולה לתת בהן אמון ולשתף בקושי הבריאותי.

אני יכולה להבין את המניעים לכך שהעלת תמונה לחשבון הפייסבוק שלך, בפלטפורמה כזאת קל להתבלבל וכן קשה להישאר אנונימיים לאורך זמן. זוהי במה שכולה ריגושים זמינים, פלטפורמה המורכבת ברובה ממשוב, חברויות ו"לייקים" לרוב. תחושת החופש בה עשויה לשכר, לסחוף ואף לבלבל כל אחד ובייחוד את מי שלא בקיא ולא חלק מתרבות זאת. ישנם לא מעט אנשים הנעזרים בכלים אלו לקידום עסקיהם, לפיתוח מקצועי וכן בהשתתפות בקבוצות תמיכה אם אנשים ונשים שונים על בסיס התמודדת או תחום עניין משותף. מחקרים מראים כי האנונימיות ברשת ובמיוחד ברשתות חברתיות מטשטשת זהויות, גבולות ומרחקים פיזיים וגאוגרפיים השובר מחסומים ומשטיח הבדלים חברתיים. אך בד בבד, צד פחות נעים בעניין הוא כי באותה קלות בה נוצרים הקשרים, באותה קלות הם עשויים להתפרק כיוון שהם אינם מבוססים היכרות ומחויבות אישית. בהמצאותך הקצרצרה בפייסבוק הספקת להכיר גם צד אפל של הרשתות החברתיות והוא היותו רווי במטרידים סדרתיים ומעיקים לרוב.

שואלת יקרה, להסתרה מחיר כבד, במיוחד שהתרשמתי ממך שאת בחורה ערכית במיוחד אשר חשובה לה היושרה, השקעה בשמירה על סוד מעיק אנחנו מבזבזים אנרגיה יקרה וחבל. אני שמחה שהיתה לך את התבונה לעצור בזמן, כל הכבוד!!! כמו כן, אני שמחה בשבילך שאת מרגישה קרובה להורייך ושיתפת אותם על כך, את ברת מזל ולצערי זה לא מובן מאליו אצל כל אחד.ת. כמו כן חשוב לי לציין כי הרפלקטיביות שלך לעצמך ולסיטואציה אינה מובנת מאליה, הבנת כי לא תוכלי להתמודד עם זה לבד, שיתפת את המטפלת שלך ואת הורייך כדי לעצור בזמן וכדי למנוע היסחפות בתוך המציאות המבלבלת בו היית עלולה לאבד שליטה. הייתה לך כמו הארה וכוח מה' למחוק כי אחרת זה עשוי היה להימשך עוד ועוד.

אכן, עבור בחורה חרדית, תלמידת סמינר קשר עם בחור הוא בהחלט משהו שעשוי לרגש, אין לה כל הזדמנות לכל אינטראקציה ואפילו לא לשיחה עם בנים זרים. למי שלא רגילה לפטפט עם בחורים שיחה שכזאת ועוד שיחה כנה ומשתפת ללא מחסומים, עשויה למלא צורך רגשי ואף להוות כמו שכרון חושים. כתבת: "הבנתי עם עצמי שזה לא יכול להמשיך, שזה עושה לי רע ושאני לא מאמינה בזה! אני מאמינה שצריך לשמור נגיעה, אני מאמינה בהכל…" . הציבור החרדי שם לו לגבול באופן ברור שלא משתמע לשני פנים, אין כל קשר ואינטראקציה בין בנים לבנות, בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה. זאת מתוך אמונה כי אין מצב לשמור על קשר אובייקטיבי בין המינים וכל קשר מסוג זה עשוי להביא לנזק רוחני עבור שני הצדדים. אכן כי שהבנת, קיימת משיכה עזה בין המינים ואת גם מבינה מדוע הגבול הזה נוצר ונשמר לאורך השנים. כפי שציינת, נוצר קשר משמעותי עם הבחור שעמו התכתבת למשך תקופה, הקשר אף חסר לך, האתגר כעת הוא למצוא דרך כיצד למלא את החלל שנוצר לך בהעדר הקשר החסר שב"ה בחרת לסיים.

את עושה רושם של בחורה ערכית ובוגרת במיוחד, אולי זאת ההתמודדות הרפואית שמאתגרת אותך והבשילה אותך במיוחד וחסר לך חבר, ידיד אמת לחיים, אך את צעירה מדי. חשוב לי לציין ככל שתתגעגעי לקשר ותשמרי את התשוקה לאחד ויחיד שלך בעז"ה הוא יהיה אמיתי, נשמתי וממלא. חשוב שתחשבי יחד עם המטפלת שלך או עם הורייך על אפשרויות למלא את אותו צורך בריגושים חלופיים, כאלה המותרים והתואמים את גילך והחברה ממנה את חלק ומאמינה בערכיה. את זקוקה לקשר קרוב, משמעותי וממלא, חברות של אמת עם חברה או ידידה קרובה, קשר בה תוכלי לפתוח את ליבך ולשתף אודות ההתמודדות הרפואית שלך. לשם כך את צריכה קודם לפתור את חוסר האמון שלך באחרים ולמצוא במי את כן יכולה לתת אמון והיא תהיה נאמנה לך. אם הבעיה ממנה את סובלת נפוצה, יתכן ותמצאי נערות בנות גילך אשר מתמודדות עם אותו אתגר או משהו דומה שתוכלי לפתח איתן אחוות אחיות ממנה תצאי מחוזקת ומלאת כח להתמודד. אולי את נהנת מקשר עם גבר הודות לאופי השיח השונה, קו החשיבה המאוד שונה משלך, אולי מישהו מבני המשפחה הקרובה כמו אח גדול ממך או צעיר ממך במעט, או חיזוק הקשר עם אביך יכול למלא. חשוב לי לציין גם אם המענה והפתרונות שהצעתי הינם חלקיים בשלב זה, את לא תרגישי בודדה יותר, כאמור כפי שכתבתי לך בתחילת התשובה שלי שתחושת הבדידות היא בעיה לכשעצמה.

עושה רושם שיש לך הורים תומכים ומכילים, עובדה שהרגשת שאת יכולה לשתף אותם, כמו כן בורכת במטפלת אשר הוכיחה לך בזמן קושי שהיא מבינה אותך והייתה שם לצידך בדקות משמעותיות, תעזרי בהם.

אני מאחלת לך שנה טובה, בריאות איתנה ושפע של חברויות משמעתיות.

מלכי

.

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אקשיבה שלום, איך אפשר לקבל עדכונים ותשובות נוספות?"

תשובה: בכל דרך שרק תרצו!

באימייל? הזינו את כתובת המייל שלכם!
בוואצאפ? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם? לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בפייסבוק? לחצו על לייק לדף!
פופאפ צ'אט
דילוג לתוכן