ידוע כי עד לפני שישים שנה מתו בכל יום עשרות או אפילו מאות אנשים נשים וטף, ומהם צדיקים גמורים עובדי ה', עקב מחלות וחולאים שונים, שלא היו להם תרופה ומזור
החלטתי לחזור בתשובה שבוע-שבועיים לפני הגיוס ובמהלך הצבא התחזקתי וברוך השם היום אני משתדל לשמור את כל המצוות וללמד כמה שיותר תורה, בצבא היו לי כמה פעמים שנפלתי.. וגם
איך אפשר להגיע ליום הדין כשאני עדיין מתמודדת ללא הצלחה בנסיונות קשים, ואין בכוחי עדיין לעשות תשובה, משום שעוד לא הגעתי למקום הפנימי בלב שמאפשר זאת?? תשובהשלום יקרה, מאז ששלחת
בעלי מרגיש שחסר לו את ההערצה שלי.
אני יכולה להגיד שאני ממש אוהבת אותו. מעריכה אותו מ-א-ד על המון עבודה עצמית שהוא התקדם מאז החתונה, אוהבת מאד את התכונות שלו אבל
אני בהתלבטות קשה שצפה במיוחד עכשיו לפני שאני מחליטה מה ללמוד. קיים בי רצון לעשות דברים גדולים ומשמעותיים ויש לי כיוון לעבודה בתחום התקשורת.
הבעיה היא שזה תחום מאוד קשה,
נשואה 17 שנה יש לנו משפחה ברוכה, לפני שבוע גיליתי לצערי שלבעלי היה קשר עם אישה (נשואה) מהעבודה שלו. קשר רגשי קרוב של שיחות נפש מחמאות וחום ריגשי שהוא קיבל
מה עושים בתקופת רווקות מתבגרת (27 וצפונה) בשביל לא להישבר ולא להישחק הן מבחינה רוחנית והן מבחינת זה שכבר יש סוג של יאוש..
איך כדאי להתנהג או לא להתנהג בשביל לשמור
בתכתובת זו אגע בשני חלקים בנושא האמונה באמיתות התורה ונבואת משה. אחד, בנקודת המוצא, והשני בתקופתינו אנו. שאלות אלו מתוך אחרות מעסיקות אותי רבות, ואשמח לקבל תשובה מפורטת. א. ראשית
איך יוצאים מהחוסר אונים שהגוף מרגיש,
כשבועיים כבר שפתאום התעוררתי על החיים שלי ,
כל מה שלא עשיתי וכל ההתנהגיות והבחירות שלי הכו בי וגרמו לי לפתע ביום אחד פשוט לפול ללא
לצערי ניהלתי קשר אסור עם אשה נשואה (שנינו חרדים) שהתאפיין בעיקר בשיחות והתכתבויות וכללו גם מפגשים.
היו תקופות שהתנתקתי ממנה ואחרי תקופה חזרנו לקשר...
כרגע בעלה עלה על התכתבות...
כמובן שהתחמקתי ככל יכולתי
אני פשוט מרגישה שהוא פשוט עזב אותי.
אחרי שהיינו חברים כ"כ טובים, באמת, בזמן שהכי הייתי צריכה אותו, הוא עזב אותי. פגע בי.
וזהו, עבר הזמן ואני נפגעת מזה.
אני יוצאת מכל העניין
תגובות אחרונות