אני רווקה חרדית מבית בשנות ה30 הראשונות.
איכותית, עובדת בתחום שמסב לי המון סיפוק, אני עסוקה מאוד במגוון של עניינים. יש לי חיי חברה מלאים, אני מרוצה מעצמי ושמחה במשפחה שנולדתי
עד עכשיו הייתי מלא האידיאלים ושאיפות אבל לא מרצוני
עכשיו שמי שגרם לרצון הזה להיות -עזב ואני לא אותו בן אדם. ועכשיו מצפים ממני ליותר מידי ונמאס לי כאילו אם
כל הזמן בסמינר דיברו איתנו על מעלות נשגבות בנישואים, על גודל רוממותו של הבעל וכמה צריך להחשיבו כמלך. וזה ממש ממש מפריע לי!
אני מרגישה שאני רוצה להקים אתת הבית
לאחרונה הזדמן לי ליצור קשר קרוב עם משהי שהכרתי - גם היא חרדית נשואה. ונוצר בינינו מן קשר מאוד טוב בעיני. בהתחלה הקשר מצידי היה התאהבות (מה שאצלה לא היה)
הבעיה היא שאנחנו גרים עם אמא שלו מאז החתונה.
הקשר של בעלי עם אמא שלו זה משהו שאי אפשר להסביר במילים,בקצרה היא אלמנה והוא הבן האחרון ומזה 10 שנים הם גרים
ש לי חברה גם כן חרדית אולי כלפי חוץ פחות אבל אני יודעת שבפנימיות שלה היא נשמה גבוהה מאוד.
לפני כמה חודשים ההורים שלה הוציאו אותה מהבית בשל התנהגות שפחות התאימה
בעלי עובד במשרה חשובה וכל השבוע לא בבית. יש איתו נשים ואני מקנאה למה הן עובדות איתו יום יום ורואות אותו ואני לא...
בעיקר אני מקנאה שנשים יפות ומגניבות כאלה עובדות
יש ביני לבין אשתי פער רוחני. אני הולך לכיוון של קודש ואשתי פחות. אמנם מוגדרת כדתיה אך רואה סרטים וכו.
הנקודה היא שכבר לפני החתונה ידענו זאת אך לפני החתונה
בני בן 17 וחצי. ילד מורכב ומאתגר. אי אפשר לתאר כאן את כל השנים האחרונות שעברנו איתו,במוסדות החינוך שלו, טלפונים מהמורים כל שני וחמישי, השעיות מהלימודים, התחצפויות, הרבה קושי.
הוא מאובחן
תגובות אחרונות