שלום וברכה בחורה מקסימה שכמותך!!

אני קוראת אותך בשקיקה. והאמת, מה שהכי בא לי כרגע, זה לתת לך חיבוק גדול ואוהב.

את כזו כנה, אמיתית, לא מעגלת פינות. יש בך יושר וכמיהה.

אח, כמה יופי פנימי יש בך..

ממש קינאתי בפשטות והטוהר שאת מעלה את הקושי שלך.

בואי יקרה.

בואי נקשיב ללב שלך.

את מפחדת נורא.

מפחדת מלהיות אישה, מפחדת מלהתחתן, מפחדת מלדבר עם גבר, מפחדת לרקוד בחתונה, להיות במרכז.

מפחדת להרות וללדת, מפחדת מחיים אינטימיים.

ואו !! זה מאוד גדול הפחד שלך.

אני מרגישה אותו כמו מפלצת ע נ ק י ת..

אני לא לידך עכשיו, אבל מרגישה קרוב.

בואי ננסה יחד להקשיב לפחד.

..

מסכימה לשים יד על הלב שלך, אולי אפילו שתי ידים, ולחבק את הלב, ?

רק תחבקי את הלב שלך ותגידי לו מילים טובות, מילים רכות.

” לב יקר שלי, אתה כל כך מפחד, אוי.. זה כל כך מפחיד לפחד.. אתה יקר לי..אני אוהבת אותך.. מותר לך לפחד..

זה בסדר גמור לפחד.. זה אנושי לפחד .. אתה יקר לי ואני אגן עליך.. אל תדאג הכל יהיה בסדר..

אתה מפחד להתחתן.. ? וואו, באמת מפחיד.. אתה מפחד להרות וללדת..? זה באמת מפחיד..”

תוככדי שאת מדברת עם הלב היקר שלך על כל מה שמפחיד אותו, תשלחי אליו גלים של אהבה וחמלה. תסכימי לו, תסכימי לו לפחד.

מותר לו, הוא בס” ה לב..

את יודעת יקרה.

כשיש בנו פחד, יש שתי דרכים שאפשריות עבורינו.

או להיבהל מהפחד, לכעוס על עצמינו למה אנחנו מפחדים..לשפוט את עצמינו..ואז הפחד נהפך להיות מפלצתי כל כך וכמעט בולע אותנו לתוכו. הוא לא נעלם, רק מחכה לנו בפינה מתי כבר יתפוצץ..

יש דרך אחרת. אפשר להמיס את הפחד. ע”י שנשלח אליו הרבה אהבה , חמלה. שנקשיב לו ונהיה לצידו, לא נגדו.

אהבה יש לה כח למוסס את הפחד. לאט, אבל בטוח.

את מבינה, לפחד זה הכי אנושי ששיך. מי שלא מפחד, אולי שכח שיש לו לב, זה אנושי להסתכל על דברים מבחוץ ולפחד.. כך העולם עובד מבחוץ.

אבל החמלה שאת תשלחי ללב שלך, יעזור לו להרגיש ולראות את הדברים מזוית נוספת.

אם את עדין מחבקת את ליבך, אני מזמינה אותך להסביר ללב שלך כמה דברים..

תספרי לו שהעולם שלנו עובד בצורה מאוד מענינת.

כל מציאות שאנחנו רואים מבחוץ והיא לא חלק מהעולם האישי שלנו, לעולם, אבל לעולם לא נוכל לתפוס אותה באמת.

אם למשל נראה איזה אדם שעובר קושי. לנו זה נראה אפילו טרגדיה.. וכשנחשוב איך אנחנו היינו מתמודדים לו היינו בכזה מצב, נראה לנו בלתי אפשרי עד כדי התמוטטות.

ועולה בנו השאלה: ‘ איך יכול להיות שכל כך רע/ קשה לו.. זה נורא ואיום, אני הייתי מתה..’

צריך להסביר ללב שלנו, שזה לא האמת. זו רק המציאות החיצונית.

אם נשאל אנשים שעוברים קושי, הם יגידו שבאמת קשה וכואב אבל הם מרגישים את הרחמים של השם.

זה עובד ככה. שמי שחווה את הקושי והכאב, בד בבד מרגיש את הרחמים של השם. מי שנמצא בחוץ רואה רק את הקושי, הוא לא מרגיש את השם בתמונה.

אין באמת כזה דבר: קושי שאי אפשר להכיל.

כל קושי וכאב שאדם חווה , בתוכו , בפנים הוא מרגיש את העזרה והאהבה של השם.

את מבינה , יקרה שכמותך!

הכי טבעי שבעולם שתפחדי מלהתחתן, מללדת, מלדבר עם בחור..

אבל כרגע את רואה את הדברים מבחוץ. כל זה במציאות החיצונית שלך. לכן זה כל כך מפחיד.

לכי, תשאלי את הנשים / האנשים, על החוויה הפנימית שלהם בתוך הכאב..

אני רוצה לשתף אותך מתוך החוויה הפנימית שלי, שלידה זה הדבר הכי כואב שחוויתי, אבל זו החוויה הכי מלאת אהבה שהייתי נוכחת בה. היא עטפה את כולי באין סוף טוב. שהלוואי ויכולתי לחוות זאת שוב..

שתביני, גם אני לפני כן פחדתי פחד מוות. אבל אחרי זה זכיתי להבין שהפחד הוא רק ענן, ענן של דמיון שכל הציורים הכי מפלצתיים מתישבים בענן הזה, ואנחנו מאמינים לזה.

אבל האמת הגדולה , שמאחורי הפחד והמפלצות, גם אם יש כאב או קושי, יש הרבה טוב ואהבה ורחמים של השם, ושום דבר לא מפחיד באמת.

כדי שתוכלי לפגוש באמת את הטוב שמאחורי הפחד, תסכימי להיות עם הלב שלך שהוא פוחד.

תהיי לו את למשענת. תזרימי לו אהבה, כן.. אל תוך כל הפחדים , תקבלי אותם באהבה. הם שם כי הם רוצים לשמור עליך שלא תיפגעי. הפחדים בסך הכל רוצים בטובתך. תחבקי אותם..

תוכלי אחר כך לאמר להם, להסביר.

שעדין לא התחתנת, ולא ילדת, ולא חיית עם גבר לבד. והכי לגיטימי שבעולם שתפחדי מכל זה. כי זו מציאות שנמצאת מחוצה אליך.

אבל כשתגיעי לשם, תגלי שהלב שלך דוקא בסדר, ויש טוב, והוא מוצא כח כל פעם כשפוגש בקושי או כאב. הוא אף פעם לא לבד.

ואת יודעת עוד דבר,

רק מי שהרגיש מה זה לפחד מאוד, כשהוא יוצא משם, הוא נהיה מאסטר בביטחון, מאסטר בחיבור אל הטוב. זה לא כמו מי שאפפעם לא פחד וזהו,

מי שפחד ויצא משם, זה ממש לברוא בתוכו עולם חדש של חוזק ויציבות אדירה. זה כל כך גדול החוזק והביטחון וההרגשה בטוב, שהוא נהיה כמו מגדלור שמעביר את הידע הזה לעולם.

וזה זוכה רק מי שפחד מאוד, הסכים לזה ואהב, ויצא משם.

יקרה לי.

מקווה שהמילים שלי נגעו לליבך היקר.

תוכלי לכתוב עוד, אם תרצי.

אני איתך.

אילה

ayala767@gmail.com