שלום שואל יקר,
מרתק לקרוא את השאלה/ שאלות שלך, ניכר שאתה בחור מעמיק, ומאד מאד אמתי, ולא מוכן לפשרות, וזה מאד מרשים. קראתי את דבריך שוב ושוב, ונהנתי מכל רגע. יש משהו מרתק משהו מאתגר בכתיבה שלך. אז קודם כל יישר כח, הכנסת אותי לאתגר מחשבתי. אך האמת שכתבת על המון נושאים וקשה קצת למקד את התשובה למה שאתה באמת רוצה, ואני מקווה שאתן לך מענה לשאלותיך, ואם לא אתה יודע שכאן באקשיבה אנחנו תמיד לשירותך.
עיקר שאלתך אם הבנתי נכון זה כיון שמתעוררים אצלך פה ושם ספיקות בענייני אמונה, אמונה בה’, אמונה בתורה ובחז”ל, אינך יודע איך תוכל לגשת לשידוכים, האם תוכל להינשא לבחורה חרדית, הלא לך תדע מה ילד יום ושמא לפתע תחליט לעזוב את החרדיות.
ולגוף שאלותיך, קשה לך עם ענין ההשגחה, קשה לך עם דברי חז”ל בפרשנות התורה ואפילו עם התורה עצמה פעמים רבות אתה לא מאמין לגמרי.
נתחיל עם הדילמה הגדולה שלך, האם אתה יכול לגשת לשידוכים בצורה כזו. אז כך, אתייחס קודם לשאלה באופן כללי, ואחר כך אתייחס למצבך האישי ממה שנראה מצבך מתוך מכתבך. אם השאלה האם אפשר לגשת לשידוכים כשאדם לא בטוח בדעותיו. ובכן באמת כבר אמרו חז”ל אל תאמין בעצמך עד יום מותך, ואצל כל אדם חושב יכולים להתעורר פה ושם שאלות באמונה. אף אחד לא יכול לחתום שהוא תמיד יחשוב כך או אחרת. אלא אם כן הוא מחליט לא לחשוב יותר, שזו גם החלטה שאי אפשר להחליט, כי מי יכול להחליט לשים סוגר על המוח שלו. אחד ששינה את דעותיו פה ושם יכול להתחתן, ולא צריך לחשוש שמא ישתנו דעותיו שוב, אפילו שמבחינה סטטיסטית לפי מנין שנות חייו והפעמים שהוא שינה את דעותיו, הוא עלול לשנות שוב את דעותיו, וזה גם קורה. אבל זו לא סיבה לא להתחתן, חתונה זו לא הסכם על שותפות, הכולל סך של סעיפים הנמנים בחוזה השותפות, אשר בני הזוג צריכים לעמוד בו. חתונה היא ברית של אהבה בין בני הזוג, הברית הזו כוללת דבר אחד בלבד מציאת חן של בני הזוג זה לזו וזו לזה. כאשר בני הזוג מצאו חן והחליטו כי הטבע של שניהם מתאים לכריתת ברית של אהבה, שוב השינויים שאולי יחולו אצל השניים, לא משנים מאומה בברית. כי זו היא מהותה של כריתת הברית, כורתים ברית בכדי לומר, כי החלטנו שניהיה יחד יהי מה. אף אם יחולו אי אלו שינויים לא צפויים אנו ביחד. בין אם יחולו שינויים בגוף חלילה, בין אם יחולו שינויים בנפש חלילה, ובין אם יחולו שינויים בדת חלילה. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, יש שינויי נפש ויש שינויי דת שהזוגיות לא יכולה לעמוד בהם, שעליהם לא חלה הברית. אבל באופן כללי הברית לא מושתתת על הבטחה של בני הזוג שכל החיים הם ישארו אותו דבר, אלא להיפך, שחייהם ימשיכו ביחד גם אם יהיו אי אלו שינויים. ולכן ברית הנישואים לא מחייבת ידיעה ברורה מה יהיה עתיד האמונה שלי עד עולם, אך מה שנכון שאתה צריך לשוחח עם המיועדת באופן פתוח על דעותיך ומחשבותיך ולמצוא אחת שמתאים לה סוג התהיות שאתה תוהה בהם, וישנם בהחלט בחורות כאלו.
אמנם הנושא האמתי הוא לא אם יתעוררו אצלך שאלות באמונה או לא, הנושא האמתי הוא מה קורה אתך באופן אישי, אני לא חושב שהבעיה שלך זה בחירת בת זוג, אני חושב שהבעיה שלך זה שאתה לא מסודר מספיק במחשבותיך, ואתה חייב לסדר אותם, אני חושב שעם תנועות כל כך חדות של שינויים בחשיבה, מכפירה ממש, עד רצון לחיי דת ברמה הגבוהה ביותר, קשה לחיות, ואלו הם שינויים שזקוקים לסדר, בשביל השקט הנפשי שלך, בשביל מנוחת הדעת שלך, וגם בשביל החיים הדתיים שלך. ואני חושב שטרם שתסדר את זה עם עצמך, לא כדאי שתיגש לשידוכים, כי אי אפשר לגשת לשידוכים במצב מבולבל כל כך. הפנייה לחיי נישואים היא פנייה לשלב ב’ של החיים, שלב שהאדם בנה את עצמו, אמנם לא לגמרי אלא במובן מסוים כמובן, כי הבנייה ממשיכה כל החיים, אך אם נדמה זאת לבנייה, אדמה זאת לבניית השלד של הבנין, רק אחר שיש קרקע יציבה תחת רגליך אתה יכול להיות פנוי לשילוב של אשה שתחיה איתה בהרמוניה, וכך חייכם ישתלבו זה בזה. ולכן אני חושב שאתה חייב לעמול לסדר את מחשבותיך.
לפני שאני יפנה קצת לשאלות העיקריות שנראה שמציקות לך. אני רוצה להקדים לך שני דברים חשובים, לדעתי אתה פשוט טועה בגישה שלך, אני חושב שאתה חייב למצוא מישהו שתוכל לשטוח לפניו את שאלותיך, השאלות שאתה מציג כאן הם שאלות מאד כלליות שנערמו מהמון שאלות קטנות. אם היה לך מישהו שאתה יכול לשטוח לפניו את שאלותיך כאשר אתה נתקל בהם, הם לא היו נערמות לשאלה אחת גדולה שגורמת לך תחושה שאתה והדת לא מסתדרים. אם אתה חושב שבישיבה בה אתה לומד אין מישהו מתאים לזה, תחפש במקום אחר, יש ב”ה אנשים רבים שאפשר לדבר אתם באופן קבוע, ללכת לשמוע מהם שיעורים בנושאי אמונות ודעות, הם יפרסו לפניך את משנתם ואתה תוכל לשאול אותם ולברר אצלם את השאלות שמציקות לך. אנחנו כאן באקשיבה יכולים לעזור לך סיוע כללי, ואתה יכול תמיד לשלוח אלינו את שאלותיך ואנו ננסה לסייע לך בשמחה. אבל איננו עומדים לידך כל עת, כשאתה לומד סוגיא ויש לך שאלה, הגמרא נראית לך משונה, דברי חז”ל לא מסתדרים על לבך, אתה חייב למצוא רב שאליו אתה יכול לפנות ולשאול אותו. פעמים רבות ואתה צריך פשוט להיחשף לשיטה מסוימת של הבנה ואז הכל יראה לך אחרת.
לדוגמה, אני מעודי לא הסתדרתי עם הגמרות של דברי האגדה הפזורים בש”ס, לא הגוזמאות המוזכרות, וגם לא הרבה מן הסיפורים. עד שזכיתי וגיליתי את משנתו של המהר”ל מפראג, המהר”ל שופך אור חדש על כל דבר חז”ל, מי שלא למד מהר”ל לא מתחיל להבין בכלל מה חז”ל התכוונו בדברי אגדה שלהם, אחרי שלומדים מהר”ל שוב גם חזלי”ם שלא פורשו על ידו מקבלים מקום אחר של הבנה. אני נוהג להגיד כי בגמרות של דברי אגדה, אין פשט כפשוטו, שם הפשט הוא הדרש. כשנחשפים לעומק חכמתם של חז”ל שוב הרבה מן השאלות לא קיימות, מעבר לכך שהתפיסה כי דברי חז”ל עמוקים כל כך, נותנים לאדם מנוע של רצון להבין ואז הקושיות הרבות שמוצפות על ידי הלומד לא נשארות במין חוסר אמון בדברים חלילה או הסתייגות חלילה, אלא בתפיסה עמוקה יותר המביאה את השואל לחתור ולהבין דברים עמוקים מאד שחז”ל התכוונו בדבריהם.
אם תשאל למה חז”ל התבטאו באופן כזה, ולא באופן ברור וחד, התשובה לכך היא פשוטה, הגמרא נכתבה מלכתחילה באופן שבשביל ללמוד אותה צריך לחשוב, חז”ל לא רצו שהאדם יבין את הדברים ללא העמקה, כי אם דברים כתובים באופן ברור מידי אי אפשר לתפוס את הסיבתיות של הדברים, לעומת זאת כאשר האדם עמל ומעמיק הוא תופס את סיבת הדברים הוא תופס את המהות של הדברים, ואז הוא יכול לדון לפי דברים אלו גם למקרים אחרים, הוא יודע לדון על פי היסודות שנגלו לו מההעמקה בדברי חז”ל למציאות של ימינו. וכיון שדברי תורה נכתבו להתקיים לעד, והדברים שבדברי חז”ל אקטואליים גם לימינו, לכך צריך היה לכתבם באופן שבכדי לתפוס אותם צריך להגיע למהות של הדברים, ולא רק להשלכות היוצאות מן המהות.
דבר נוסף שחשוב שתדע. הבסיס לחתירה של ידיעת האמת בכוונת חז”ל הוא הכבוד שאתה רוחש לדבריהם. הרמב”ם בהקדמה להלכות תלמוד תורה כותב כך, ‘הלכות תלמוד תורה. יש בכללן, שתי מצות עשה. וזהו פרטן: (א) ללמוד תורה. (ב) לכבד מלמדיה ויודעיה’. הלכות כבוד כמו הלכות כבוד אב ואם מקומם בהלכות ממרים, מדוע קבע הרמב”ם את הלכות כבוד תלמיד חכם/ כבוד רבו, בהלכות תלמוד תורה? התשובה לכך, כי טרם שמתחילים ללמוד תורה צריך לרחוש כבוד אל מלמדיה. רק אדם שמאמין בתורה מן השמים, שמכבד את המורשת הגדולה המסורה לנו מדור דור, שמבין להעריך את המסורת הזו והכבוד שרחשו לה כל כך הרבה דורות, יכול בכלל לגשת ולהפיק את הידע הנכון מדברי חז”ל, מי שניגש ביוהרה ובחשיבה כי האמת מתחילה ממחשבתו לבד, הוא לא יוכל להגיע לחקר האמת. כי הוא יסלף ויטעה בדברי חז”ל ובאמת גם דבריהם פעמים יראו לו לא נכונים או מוזרים. ישנה בעיה שמי שבא אל המקום של התורה ממקום שהוא לא הכיר את הכבוד הזה, הוא תמיד שב אל הנקודה ההתחלתית של חוסר הכבוד של גישה מזלזלת, של גישה מסתייגת אל הדברים. לכן מאד חשוב להכיר את הדורות הקודמים להכיר מי הם אלו שהתעסקו בתורה מי היו חכמינו, כאשר נכנסת לתודעה כמות האנשים וגדלות האנשים שהאמינו ודקדקו בתורה שנים מרובות כל כך, כל היחס משתנה, הגישה רצינית יותר ואז אפשר גם להגיע לחקר האמת.
הדבר הזה לא פשוט בכלל, זה נוגד את כל המציאות הנושבת מחכמי המדע. המדע בשונה מן התורה עבר תהפוכות רבות, ובכל דור מגלים עד כמה המשנה בה נקטו בדורות מסוימים היא לא נכונה. בין אם מדובר בפילוסופיה ובין אם מדובר ברפואה ובכל תחום שרק יהיה הגיעו תגליות חדשות השמות את המדע הישן ללעג וקלס, ולכן התרבות המערבית דוגלת בכך שהחכמה של הדורות האלו גדולה יותר, האמון בחכמי הדורות הקודמים הוא קטן מאד. לעומת זאת אנו שמאמינים בתורת משה אשר זאת התורה לא תהא מוחלפת אמונתנו הפוכה, אנו יודעים שככל שהיו יותר דבקים ויותר מובדלים מדעות זרות, הייתה יכולת של חתירה לאמת יותר גדולה, והיה להם תבונת הלב יותר גבוהה בכדי לחתור לאמת. הסתירה הזו שבין הלך הרוח הנושב בין חכמי המדע, לבין הלך הרוח הנושב בבית מדרשה של היהדות, גורם לקושי גדול לאדם בן ימינו להגיע לחקר האמת בלומדו את דברי התורה הקדושה וחכמיה.
אני חושב שאם תפנים היטב את מה שכתבתי לך, תוכל לסדר היטב היטב את מחשבותיך, כשכל שאלה שתעמוד לפתחך תתייחס אליה ברצינות יתר, ותבין שבשביל לעמוד על התשובה עליך לעבוד ולעמול, זריקת השאלה לאוויר, ללא עמל ויגיעה לניסוי ישוב הקושיה לא יביא אותך לחשיבה מסודרת. לדוגמה, הנושא שמעיק עליך כל כך, והוא הידע שנראה שידעו חז”ל בענייני מדע, השתנות ההלכות על פי שינוי הטבעים, וכל כיוצא באלו, זו לא שאלה שאפשר לתת לה אפילו פתח של תשובה במסגרת של תשובה באקשיבה. צריך פשוט לקרוא על כך חומר רב, אני יכול להפנות אותך לכמה מאמרים שיועילו לך בענין זה, ראה ספר ‘תורה שבעל פה’ (פרק ו) של הרב יהושע ענבל, ראה בספר ‘השתנות הטבעים בהלכה’ של הרב נריה משה גוטל. אחר שתקרא בספרים אלו, ויהיו לך השגות על דבריהם, נוכל לשבת על הסוגיא ולדון בה באופן רציני.
כלפי השאלה שלך לגבי השגחה פרטית, אתה כותב:
השגחה-מצטער, אך אני לא רואה ממש השגחה פרטית ברמה של כלים סטטיסטים לא אצלי ולא אצל אחרים. אני פשוט אסביר זאת כחוק מרפי. (היינו, שבעולם יש דברים שמהם משמחים אותי ויש שלא, כולם קוראים בכל מיני צירופי מקרים, ואם היה קורה אחרת אז הייתי מוצא צירופים אחרים- היינו אם נדמה זאת לזריקת כמה קוביות, בסופו של דבר יווצר צירוף שאותו אני רוצה, ובעולמנו יש אינספור זריקת קוביות של מצבים היכולים להסב לי שמחה/עצב). (אם נעשה ניסוי שניתן לכל עמ”י להתפלל על קבוצת גויים באיזה עיירה בגרמניה שיחלו, אכן נראה תוצאות?).
עוד אתה כותב:
הם מאמנים בהשגחה פרטית בכל, שמבקשים לה’ ונענים, אני נאלץ לומר שבד”כ אצל הבינוניים שולט הטבע ורק אצל הדבקים ישנה השגחה פרטית, או לחילפון שה’ משגיח בכללי על קבוצות ורק לצדיקים אז ה’ משגיח בפרטי. אז איך אני יכול לבטוח בה’ שיפרנסני, אף בלי להיות אברך, איך אדע שאם לא ארבה בהשתדלות ואעבוד שעות סבירות ואקבע עיתים לתורה מ”מ אקבל את הפרנסה שאני צריך? איך יהיה לי חשק להתפלל לה’ ג’ תפילות, ואף לדבר איתו במשך היום ולבקש ממנו. איך אודה לו על מה שעובר עליי ביומיום, אם זה סתם טבע?! , עד כאן דבריך.
ובכן, החלטת שאתה אמור לראות בעיניך ולהבחין בכלים סטטיסטיים שיש השגחה. ואתה שואל מדוע אינך רואה זאת. החלטת שאם כל עם ישראל יתפלל על קבוצת גויים באיזו עיירה שכולם יחלו זה אמור לעבוד, החלטת שהשגחה פרטית הכוונה שמבקשים ונענים. דבר נוסף החלטת שאם תלמד תיהיה לך פרנסה. צר לי לומר לך אבל אין בין זה להשגחה כלום. השגחה פרטית זה שהבורא משגיח על האדם לתת לו את צרכיו לפי מעשיו, לא כל אדם זוכה להשגחה פרטית, אלא הכל לפי מעשיו של האדם. אדם שלא עובד את ה’ אינו זוכה בהשגחה פרטית אלא בהשגחה כללית כי כל קיומו הוא רק להיות כלי למי שעובד את ה’. מדברי הרמב”ם בהקדמה לפירוש המשניות לסדר זרעים נראה כי רוב בני האדם מתקיימים בכדי לשמש את עובד ה’, אנשים אלו אין עליהם השגחה פרטית אלא השגחה כללית. וראה דבריו הנפלאים של הרמב”ן בפירושו לאיוב (פרק לו פסוק ז) והרמב”ם במורה נבוכים (חלק ג פרק נא) שגם בדבריהם שם מבואר כל הענין הזה. כמו כל דבר, גם ענין ההשגחה הפרטית אינו מושג שטחי, יש הרבה מה להעמיק בו לדון בו ולחקור בו. אך דבר אחד ברור, אין לנו תמיד את היכולת לבאר את צירופי המקרים, ובהחלט פעמים רבות אנשים רואים בצירופי מקרים השגחה פרטית ולא תמיד זה ההסבר הנכון. [במקרה מה שכתבת מאד נכון ‘אני נאלץ לומר שבד”כ אצל הבינוניים שולט הטבע ורק אצל הדבקים ישנה השגחה פרטית, או לחילפון שה’ משגיח בכללי על קבוצות ורק לצדיקים אז ה’ משגיח בפרטי’, אלו הם הדברים המבוארים בדברי הרמב”ם והרמב”ן ואין לזה שום סתירה עם האמונה בהשגחה פרטית שמאמינים כל החרדים, משום מה נראה לך שאמונתך שונה משל השאר].
כלפי מה שכתבת על תפלה, ובכן התפלה לא אמורה תמיד להתקבל, לא כל מה שאדם מבקש צריך באמת להיעשות. פעמים ואדם מבקש דבר לא נכון ואין טעם שהוא יקרה. למה שתפלתם של כל עם ישראל תתקבל אם הם יבקשו שבני עיירה במקום כל שהוא בעולם יחלו, אין שום טעם שזה יתקבל. וכך לא כל בקשותינו ראויות לא כל מה שאנו מבקשים ראוי שנקבל, רק דברים שמצד מידת הרחמים ראוי שנקבל מתקבלים על ידי בקשתינו בתפלה, כמבואר בדברי המהר”ל (נתיבות עולם, נתיב העבודה פרק ב, ועוד), אך מה שגם על פי מידת הרחמים לא ראוי שנקבל לא נקבל על ידי התפלה. באופן כללי התפלה לא קיימת רק בכדי שבקשתינו תתקבל, יש תפקיד עליון מאד לתפלה ויש הרבה להעמיק ולהרחיב בנושא הזה, אולי כדאי שתלמד נתיב העבודה של המהר”ל שם המהר”ל מסביר בהרחבה את תפקידה של התפלה [כמובן שיש עוד ספרים רבים וחשובים המבארים את עניינה של התפלה הבאתי לך דוגמה של ספר אחד שהוא מספרי היסוד של המחשבה היהודית].
על שאלתך איך תודה על הטבע? לא הבנתי כלל, למה על הטבע שאת כולו ברא הבורא ואותו הוא מנהל כל רגע לא מגיע לו תודה? רק על השגחה פרטית או נסית מגיע להודות?
כללו של דבר, בשביל להאמין באמת צריך אחד מהשניים או לחשוב ולהעמיק ולבדוק היטב ולחפש תשובות. או לא לחשוב כלל. להפריח שאלות באוויר ולסיים בחוסר אמון זה שטחי מאד, וזה לא מוביל לשום מקום.
מתוך דבריך ניכר כי אתה איש מעמיק, ואוהב לחשוב [לא ‘סתם משוגע’ פשוט איש חושב וזה דבר נהדר]. בכדי שתהא לך מנוחת הדעת כדאי לך להעמיק יותר ולחפש תשובות לשאלותיך, יש ב”ה ספרים לרוב, יש ב”ה אנשי תורה לרוב המלמדים שיעורים מסודרים בכל ענייני עבודת ה’. אם אתה מעוניין שאמליץ לך על רבנים כאלו תוכל לפנות אלי. אבל באופן כללי אתה נמצא בדרך הנכונה, ההתלבטויות שלך קלאסיות, ויש להם מענה ברור, רק צריך העמיד וללמוד. אני מרגיש שאתה נהגת עד היום בסוג של בריחה, השאלות ניקרו במוחך וחששת שמא אם תתעסק בהם תאבד את אמונתך חלילה, ולכן לא עסקת בהם מספיק. חבל, כי אני בטוח שהיית היום נמצא במקום מאד בטוח אילו היית בודק ומחפש תשובות לכל שאלה שמזדמנת לפניך. אילו היית נוהג כך, גם אם היו שאלות שלא היית מוצא להם תשובות ברורות, הקרקע שתחת רגליך לא הייתה בוערת כל כך, כי כאשר רוב הדברים מובנים לא קרה כלום אם יש שאלה שממתינה בצד ובבוא היום תקבל עליה תשובה.
אני יודע שלא כתבתי לך תשובות על הכל יש עוד הרבה על מה לדבר, אני לשירותך, אתה יכול לפנות עם כל מה שמעיק עליך פשוט אני חושב שהארכתי די, ואחר שיתיישבו על לבך הדברים שכתבתי כאן נוכל להמשיך, אחרת נצא מבולבלים.
בברכה שתצליח מהר למנוחת הדעת שתמצא מזור לשאלותיך, ותוכל להרגיש קרקע יציבה תחת רגליך, ומשם תוכל לצאת למסע של מציאת בת זוג שמתאימה לבחור מעמיק וחושב כמוך.
בברכה ובהערכה
שלמה
sh4101199@gmail.com
דלג לתוכן
תגובה אחת
אני מבין מה אתה עובר … אני פחות או יותר עובר מצב מאוד דומה.
אני חושב שלגבי כל העניין עם דברי חזל התשובה פה אמורה לתת לך כלים רציניים להתמודד עם זה.. גם אני ממליץ בחום על הספר של הרב יהושוע ענבל ‘תורה שבעל פה’ ספר חשוב מאוד שלדעתי כל יהודי שומר מצוות עם חוש ביקורת מפותח צריך שיהיה לו אותו.
הייתי ממליץ לך להכנס לאתר החדש של ערכים, פשוט תכתוב בגוגל ‘רציו ערכים’ ותמצא את זה, אתה יכול לקבל שם הרבה תשובות.
הייתי שמח אם נוכל לדבר על העניין, אז אם צוות האתר יוכל להעביר לך את האימייל שלי אני אשמח.