ייעוץ בנושא שלום בית

זוגיות

גרים אצל אמא שלו!

הבעיה היא שאנחנו גרים עם אמא שלו מאז החתונה.
הקשר של בעלי עם אמא שלו זה משהו שאי אפשר להסביר במילים,בקצרה היא אלמנה והוא הבן האחרון ומזה 10 שנים הם גרים ביחד (השאר התחתנו). הוא בא ממשפחה מבוססת מאוד ואני לא. קנינו בית מכספי חסכונות שלו ללא צורך במשכנתא. לאחרונה הסתיימה הבנייה של הבית ואני מאוד רוצה כבר להיכנס אליו. יש לנו תינוק בן 5 חודשים שזקוק לפינה שלו ( אצל חמותי אין לו פינה,להפך) וכל הזמן בעלי אומר איך נעבור אין לנו כסף לקנות ריהוט וכל מה שצריך.
הבעיה שאני כבר מרגישה חנוקה לגור עם אמא שלו. אין לנו פרטיות. היא כל דבר רוצה לדעת ולהתערב בעיקר בגידול של הילד. כל דבר שקורה לא טוב או שנהרס היא מאשימה אותנו ובעיקר אותי. כל היום עקיצות ולעג עליי. 3 שנים אני סותמת את הפה לא עונה לא משתפת את בעלי כי הוא כמובן יגיד שאני סתם רגשנית.וסתם נפגעת.
אבל אני באמת לט יודעת כבר מה לעשות. אני יושבת בוכה בלילה אין לי חשק לכלום. שמחת החיים שהייתה לי הלכה ונעלמה. ואני מפחדת שבאיזשהו אופן זה יפכע בזוגיות שלי עם בעלי.

להמשך »
זוגיות

מריבות קשות בגלל המשפחה של בעלי

כשאנחנו רבים מאז הלידה זה מגיע למקומות קשים. אני פוגעת במשפחתו והוא מחזיר לי כפול.
אני אומרת שלעולם ילדיי לא ידמו ולא יהיו כמו משפחתו והוא הפוך.
בחמישי האחרון התפוצצנו. כל אחד אמר דברים על השני. הכי פוגע שיכול להיות.
הרגשתי שדיי חייבים להיפרד. זהו.
התחלתי להתבשל עם זה וקצת שיתפתי אותו. אבל זהו. הרי אנחנו לא מדברים.
אבל כשנרגעתי אני מבינה שיש עוד דרך חוץ מגירושים השאלה מה.
ייעוץ פנים מול פנים לא בא בחשבון. אז מה כן?
אלף פעם דיברנו וזה החזיק שבוע לכל היותר.

להמשך »
בינו לבינה

התפרצויות זעם מול בעלי

אני חווה קשיים בזוגיות עם בעלי, אנחנו נשואים קרוב ל4 שנים וכבר שנתיים שאני רואה שלא הולך חלק מהרבה סיבות.
הבדלי דת, מנטליות ואופי. אבל לא רק… גם תקשורתית.
אתמול בעלי רצה להביא חברותא הביתה ואני התנגדתי כי לא נעים לי שיכנסו אנשים לבית כשהוא לא מסודר, והייתי אחרי יום מתיש. הוא החליט לקבוע עובדה בשטח.
הייתי כאמור אחרי יום לא פשוט שרובו מחוץ לבית ובקושי חזרתי הביתה ישר לישון ולא הייתי מסוגלת לסדר.
הוא חושב שזה לא סיבה ללכת ללמוד במקום אחר.
זה סיפור שחוזר על עצמו כמה וכמה פעמים בכל שבוע, אני עמוסה מאד בחיים ולרב הבית לא מסודר.
הוא לא מוכן לשמוע דב כזה, מבחינתו זו לא סיבה מוצדקת.
ניסיתי להסביר לו שהבית של שנינו וצריך למצא פיתרון ששתינו נהיה מרוצים ממנו, אין על מה לדבר. מבחינתו שאני יתמודד עם המציאות (אחרי יום מטורף, כן?)
באופן כללי עם כל הבעיות אני מעונינת שנלך לטיפול והוא תמיד לא מוכן.

להמשך »
בינו לבינה

כפו עלי להתארס וכעת סובל בנישואין

גדלתי כחרדי, והתחתנתי ב"שידוך". עכשיו, מי שלא יודע איך זה עובד, (בעיקר במגזרים חסידיים), אני אספר לכם איך השיטה הזאת עובדת:
ההורים מדברים בינם לבין עצמם ומסכמים על הכול. מבררים על איכות הבת זוג המיועדת, ואחרי שביררו את הכול, הם מודיעים לבחור/ה שיש להם שידוך בשבילם. נפגשים פעם או פעמיים לחצי שעה עד שעה, מדברים בעיקר על מה שהמדריך ביקש לדבר, דברי תורה וכל מיני בולשיט כזה שהכניסו לך לפה, וזהו, אתה מאורס.

יש להבין שיש לחץ חברתי גדול מאוד להתארס בגיל צעיר מאוד, בגיל 18-19-20 כי כל הכיתה/שיעור שלך מתארס ואתה לא רוצה להיות "אלטע" (רווק "זקן") בן 20.5…

להמשך »

אשתי שקועה בעבודה שלה

אישתי מורה במשרה מלאה, ויוצא שכל ערב (6 לילות בשבוע, כל לילה עד חצות) היא עסוקה בדברים שקשורים ללימודים, שאני מבקש ממנה להקדיש מדי פעם זמן לזוגיות שלנו היא כועסת על זה שאני לא מבין אותה ושהיא לא מבזבזת את הזמן סתם, דרך אגב גם בתקופות שאין לימודים היא בדר"כ מעסיקה את עצמה, היא מתפנה בדר"כ לקשר בינינו רק שיש לה קושי ( רגשי או פיזי) או שאני מתפרץ,
אני שואל האם זהו מצב תקין או לא, ואם כן מה הדרכים לפתור את זה

להמשך »
בינו לבינה

צמאה לרגש מבעלי ולא זוכה לקבל

אנחנו נשואים כמעט עשר שנים, אברך ובת בית יעקב, יש לנו ארבעה ילדים אבל האהבה נגמרה בילד השני. זה אומר שנגמר לי החשק לבעלי, כאילו משהו בי נאטם והפך לאדיש. בהתחלה זה היה לי מאוד אכפת, ניסיתי לדבר איתו, להשקיע, לצאת וכו' אבל הוא לא הראה ענין ואמר שזו ילדותיות וכו'.
אחרי מעקב של כמה שנים הצלחתי להניח את האצבע מה מפריע לי: התקשורת שלנו אינה רגשית. היא מורכבת רק ממילים טכניות, תלך תבא תיקח תעשה תעלה תוריד, בד"כ בקשר לילדים. סתם כך אנחנו אוהבים לדבר אז מדברים פוליטיקה וכו' אבל לא מדברים על רגשות בכלל, כאילו יש נתק בכל הנושא הזה, או כאילו אין לב.
ניסיתי להיות הראשונה שפותחת ואומרת מחמאות, עידוד ושבחים, ניסיתי כמעט שנתיים, אבל זה היה חד צדדי ולא זכה למענה הדדי, כלומר, לא קבלתי דברי עידוד וכו' בחזרה.

להמשך »

הפרעות אישיות של בעלי שמקשות על חיינו

בעלי סובל מהפרעות אישיות אשר אינם מאפשרים לו לתפקד אולי קצת עזרה בבית מדי פעם ממש לעיתים לא קרובות ומעת לעת מסתגר יותר ויותר בבית וממעט לצאת ודי מבודד מבחינה חברתית על אף שהוא מאוד ידידותי אהוב ורצוי בחברה
הוא ממש מיואש ממצבו עד שהוא בעצמו אינו מאמין שאי פעם יצא מהמצב שלו על אף שאני תמיד משתדלת להפיח בו אמונה ותקווה ואני עם עצמי גם חושבת שהוא זקוק לישועה גדולה אבל עדיין לא מתייאשת ולא מוותרת עליו אבל ממש ממש קשה לי ולילדים
מבחינה רגשית הוא תומך אוהב דואג ממש למופת גם כשמורגש שקשה לו נורא
מבחינה כלכלית כל העול הכלכלי מונח על כתפי ואני עובדת חצי משרה ומתפקדת משרה מלאה בבית עם בעלי והילדים
ישנם כמה קשיים שהייתי שמחה לקבל הכוונה עצה ותושייה
מה עלי לעשות עם בעלי איך אני יכולה לעזור לו האם זה בסדר שאני ממשיכה לחיות אתו למען הילדים ולמעני אפי' שלפעמים המצב נורא נורא קשה או להתגרש גם למעני ולמען ילדי אתם מבינים בטח את הסיטואציה אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי הוא גם איבד אמונה  ברבנים שאליהם משתייך
מיותר לציין שהוא ניסה כבר הכול בכול מכל כל ומעת לעת המצב רק הלך והחמיר ועוד נשאר לנו חובות מהטיפולים שהוא עבר וניסה.
עוד דילמה שאני נמצאת בו שאנשים פשוט לא מאמינים למצב בו אני נמצאת וההתמודדות עם בעלי חלקם אומרים שזה יעבור וחלקם אף מעלימים עין כשהם אכן מוודאים שהמצב אכן קשה וקשה מאוד

להמשך »
זוגיות

בעלי התדרדר כשעזבתי-מה עושים?

לפני שלושה חודשים היה לנו ויכוח שטותי ובטיפשותי עזבתי את הבית לאמא שלי, בעלי לא התאמץ להחזיר אותנו הביתה למרות שחשבתי שיהיה אחרת, עם הזמן הבנתי שעשיתי טעות והיינו חיים בנפרד כחודשיים,
לאחר חודשיים החלטנו שנחזור הביתה,
כשחזרתי הביתה גיליתי דברים חדשים!
כלכך הצטערתי על היום שעזבתי,
זה כלל לא מתאים לי,
גיליתי שבעלי מנהל חיי חברה עמוסים,
חזר להיות בקשר עם עשרות חברים חדשים,
החברים הללו חילוניים בדעותיהם ונוהגים בצורה נבזית,

להמשך »
התחבטויות

אדישות של הבעל כלפי הרוחניות שלו

אוד קשה לי עם המצב הרוחני שבעלי נתון בו תקופה דיי ארוכה של מעל לשנתיים. אין לו רצון ללמוד תורה הוא כל הזמן קורא בספרים של עסקים או כל מיני נושאים שמעניינים אותו אפילו בשבת שזה מצער אותי פי כמה… הברכות בקושי נשמעות… הולך לתפילה מאוחר…זה מצער אותי עד כאב פיזי ממשי דופק מהיר וכו… אפילו קשה לי ללכת לישון מרוב שאני חושבת על כך…הכי כואב שזה פוגע בשלום בית וזה גורם לי להתרחק ממנו רגשית… אנחנו לומדים ביחד על שלום בית ובעלי מאוד משתדל ליישם את הנלמד אבל האדישות הרוחנית שלו ממש יוצרת מחיצה ביני לבינו מבחינתי בכל אופן… ממש קשה לי עם הניסיון הזה אני כאובה פיזית ונפשית…

להמשך »

בעלי יותר מדי קשור לאחיותיו

בעלי יותר מדי מחובר לאחיות שלו. בעלי יתום משני הוריו,ומי שנשאר ממשפחתו הן אחיותיו. הם משפחה מאוד מאוד מחוברת. הרבה יותר מדי מחוברת לפי דעתי. חשוב לציין שכרגע אנחנו גרים בבית שלו מלפני הנישואים, שזו בעצם בית מחובר יחד עם אחותו, כמו יחידת דיור. ממש כמה מדרגות מפרידות בינינו. מה שמקשה עוד יותר על העניינים. עברתי מלחמות חורמה כדי לשכנע אותו לעבור מכאן, ואני מקווה שזה יקרה בקרוב. בעלי ואחיות שלו נוהגים לעשות כל שבת ביחד(!!!) כל שבת! עד עכשיו זה לא הפריע לי כלכך מכיוון שהיינו באמת בשנה הראשונה לנישואים וזה נהוג להתארח, ואני מבחירתי האישית העדפתי לא ללכת להורים שלי לסירוגין כי אני לא כלכך אוהבת להתארח אצלם מהעדפתי האישית. לבעלי אין התנגדות ללכת אליהם למרות שכמובן הוא מעדיף את האחיות שלו. רבתי עם בעלי עשרות אלפי פעמים על העניינים האלה והוא נעול בדעתו ולא מבין אותי אפילו לא בטיפה. לא מזמן התברר לי שכאשר נעבור מכאן, הוא רוצה שנשכיר דירה שקרובה לכאן מרחק הליכה בלבד, כי הוא רוצה להתארח כאן 3 פעמים מתוך חודש. הנושא הזה אף פעם לא עלה בעבר וזה מאוד הפתיע אותי. אני ממש לא רציתי בזה. אני טוענת שהוא לא מבדיל בין להתארח, לבין זה שהוא הופך את אחיותיו למרכז החיים שלנו. אני מרגישה שאנחנו לא זוג בכלל בלעדיהם. אין לי מוטיבציה לבשל ארוחות צהריים כי אחותו מבשלת כל יום אוכל טרי טרי וזה משהו שאני לא עומדת בו(היא לא עובדת). כשאמרתי לו שאני רוצה את רוב השבתות לעשות לבדנו, ועם הילדים שיגיעו בעז"ה, הוא אמר לי בשיא הכנות שהוא לא מבין מה נעשה שנינו לבד שבת שלמה בלי משפחה מורחבת. כשיש חג חנוכה- מדליקים נרות רק עם האחיות. כשקונים או מכינים משהו טעים- ישר חולקים אותו איתם. אין לנו לבד בכלל. יש עוד אין ספור דוגמאות. היו מצבים שאחיות שלו עלו אלינו הביתה בהפתעה דרך הכניסה האחורית של הבית, דרך הבית של אחת משלושת האחיות,

להמשך »
דילוג לתוכן