שידוכים

שכולם הולכים הביתה ואני נשארת בחדר שלי ומתחילה להאמין שאולי זה באמת יקרה ואני יישאר לבד,אז למה לי לשמור על עצמי מבחינת

אני בחורה בת 25 בשידוכים כבר חמש שנים ומרגישה תקועה. אני חשה שאחד החסמים הרציניים שיש בי בשידוכים ובמחשבות על נישואין

כבר קבענו תאריך ויש אולם.. ומשום מה אני מפחד ממש, אבל זה לא רק פחד טיבעי, אני מרגיש שאין לי

יש הרבה סרטונים של רבנים או ספרים אפילו פה באתר שמדברים על שאתה מכיר משהי תזהר לא להיות מאוהב ולהסתנוור ולא

סמינר כל הזמן מדברים על כל הנישואין כאל עבודת ה' והתכלית להגיע לשלמות ולתפקיד שלנו בחיים-וזה נותן הרגשה ממש נוראית....מה?!אני

גדלתי כחרדי, והתחתנתי ב"שידוך". עכשיו, מי שלא יודע איך זה עובד, (בעיקר במגזרים חסידיים), אני אספר לכם איך השיטה הזאת

יצאתי לאחרונה, בשידוך כמובן, עם בחור מתוק ומקסים. היה בו כל מה שחיפשתי ועוד דברים שאפילו לא חשבתי שאני מחפשת. הכל היה

לאורך שנות ילדותי חוויתי קריעה בין העולם הדתי לעולם החרדי, וזה גרם לי להמון התלבטויות ולייסורי מצפון. לבסוף, הבנתי שהחינוך

בשל גילי המתקדם התחלתי להתמרמר להתקנא באנשים שנישאו והביאו ילדים לדוגמא בחורות חסרות מקצוע שהצליחו להינשא לבחורים ראויים מאוד, או

אני בחורה בת 25, נמצאת במסכת הפגישות כבר קרוב ל5שנים, ולאחרונה, בהסתכלות אחורה על אופי הפגישות שלי אני שמה