ייעוץ בנושא עצב

כללי

הערכה עצמית, דיכדוך וקשרים חברתיים

הערכה העצמית שלי נמוכה ביותר, אני מרגישה לא שווה, מרגישה עם עצמי רע, לא אוהבת לפעמים בעצמי כלום, מרגישה לא מועילה, מיותרת בעולם וסוג של כישלון, בעיקר בתחום החברתי ויצירת קשר. אני לא יודעת לשמור על קשרים. מאד קשה לי עם אינטימיות וקירבה ואני אף פעם לא יודעת לשים את הגבול בקשר.. לכן מראש נשארת ושומרת מרחק. וגדול. ועד שאני כבר מרגישה בטוח עם משהו אני חושפת יותר מידי ואז בד"כ מתחרטת..
מאד חוששת להיות מתישה וחונקת. אבל בתכלס, זה מה שקורה לפעמים ואז שוב נשארת לבד כי מתרחקים ממני.
והקושי הגדול הוא שזה מכניס אותי לחרדה ולפניקה מטורפת עד שיתוק.. אני יכולה להגדיר את עצמי 'כנמנעת' ולא יוזמת או אפילו רק זורמת.. זה כואב לי מאד להיות במקום הזה, ואין לי מושג האם כך נגזר לי לעבור את חיי או שיש דרך לצאת מזה, ואיך..
מאז ומתמיד פחדתי ליצור קשר חברתי קרוב תמיד הקשרים היו אבל עד גבול מסוים שממנו והלאה אני חוויתי וחווה את הבדידות, והכאב הוא קשה מנשא עד לבלתי ניתן להכלה..
יש לי נטיה לדיכאון, ועצבות זה רגש שמלווה אותי שנים

להמשך »
כללי

פיטרו אותי מהעבודה!

לפני כשנה פיטרו אותי מהעבודה ולאחר מכן לא מוצא את עצמי אני עובד ואחרי כמה חודשים מפטרים אותי אני הולך לראיונות עבודה ולא חוזרים אליי
אני כל בוקר מניח תפילין מתפלל לא מתייאש אבל מה אני יעשה אני צריך פרנסה אישתי היחדה שמפרנסת ואני חייב פרנסה מה עליי לעשות בבקשה תעזרו לי אשמח לתשובתכם

להמשך »
כללי

כל החיים לפני וכבר התייאשתי- למה לחיות?

אני חרדית ויודעת שכל מה שה' עושה הוא לטובה
אבל פשוט אזלו לי הכוחות ולא יודעת איך אני אצליח אחרי כל קושי ולפני כל משימה חדשה לאסוף כוחות חדשים.
זה מרגיש לי משימה בלתי אפשרית עבורי.
החיים רק מתחילים לפניי עוד לא התחתנתי וכבר נמאס לי מהכל. אין לי חשק לכלום. אני לא מוצאת סיבות לעשות דברים.
כל דבר שמיד לא מצליח אני מחליטה להתייאש.
אבל יש דברים שאי אפשר לעזוב באמצע וזה נהפך להיות אבן גדולה וכואבת על הלב.
אין לי את מי לשתף. אני לא ממש בן אדם פתוח שמדבר עם אנשים ובטח לא על נושאים כאלה.
נהייתי מאוד עצבנית ואני מוציאה את הכעסים שלי על האנשים הלא נכונים. אני כותבת ובוכה
כי באמת שכבר נמאס לי
ואני לא יודעת מה לעשות.
חשבתי להגיד לאבא שלי שאולי כדאי שאני אלך ליועץ או פסיכולוג.
אבל זה מרגיש לי הוצאה גדולה של כסף
ואני גם מתביישת.

להמשך »
התחבטויות

אין פרנסה, החיים קשים, למה????

אני כל כך מתייסר לא יודע מה לעשות. בן 45 בעל ואבא לשבעה ילדים,
עצמאי כל הזמן קשה וקשה עוד יותר לא מספיק לסיים ולפתור בעיה וצצה בעיה חדשה.
אין פרנסה אין מכירות הכול תקוע.תביעות עורכי דין ומעל הכל אין הכנסות רק בעיות .
אמרו לי לא לשאול למה אבל אני מחפש תשובה למה למרות שאני בן אדם לא רע מנסה שלא לפגוע ורק לעזור אם אפשר אז למה ????
ואיך מתקנים?

להמשך »

הייתי בטוחה שאני אתחתן איתו!

יצאתי לאחרונה, בשידוך כמובן, עם בחור מתוק ומקסים.
היה בו כל מה שחיפשתי ועוד דברים שאפילו לא חשבתי שאני מחפשת.
הכל היה מושלם ונקשרתי אליו מאד.
בפגישה השישית כבר דיברנו כאילו זה ברור לשנינו שאנחנו מתחתנים, הוא סיפר לי דברים אישיים והתחברנו ממש, חזרתי הביתה בעננים. אחרי כמה שעות השדכן התקשר אלינו, ולתדהמתנו אמר שהבחור החליט להוריד אותי. מסתבר שהוא התלבט לאורך כל הפגישות שלנו וכעת הכריע-לכיוון השלילי. הייתי בשוק. השמים נפלו עלי.
אני כ"כ מתגעגעת אליו! זה לא פייר! וזה נראה כאילו בחיים אני לא אמצא מישהו כ"כ מושלם ותפור עלי, כאילו עברנו את החיים ביחד. זה לא הגיוני! בפגישות כל הזמן פשוט השלמנו אחד את השניה! ובסוף ככה, בלי שהיה שום רמז שזה מה שעומד לקרות!
צריכה עצה דחוף, אני כמו ברז דולף, לא מסוגלת להתאושש, וכאילו לא מאמינה שיכול להיות מישהו יותר טוב בשבילי.

להמשך »
אמונה

איפה הבחירה שלי?

אני מאוד מבולבלת.
אם הכל מה'- כל מחשבה, תנועה, אות שיוצאת לי מהפה וכו', הכל ממנו אז איפה הבחירה שלי? הרי הוא שולח לי את הניסיון, את הנפילה וגם שולח בי את ההחלטה אם לקום או לא וגורם לי לקום או לא, הוא גורם לי לחשוב מה אני רוצה ולעשות, אז איפה הבחירה שלי? אני מרגישה שאני כמו בובה, שכל תסריט החיים מתוכנן מראש וידוע.
בנוסף אני גם מאוד מפחדת מה'. אני מרגישה שאם אני עושה משהו לא בסדר בכוונה וגם שלא בכוונה אז ה' יעניש אותי בצורה חמורה/את האנשים החשובים לי/ייקח ממני דבר טוב שיש לי..
תמיד יש לי מצפון על כל דבר שאני עושה לא בסדר בין אם זה מכוון או לא. ואני מודעת למה שאני עושה ויודעת שזה לא בסדר, למשל שמירת נגיעה.זה לא פשוט לי ואני לא כ"כ מצליחה בזה ואני יודעת שזה לא בסדר. אין אבל. אני פשוט מודעת לזה שזה לא בסדר ותכלס לא ממש רוצה לשנות את הבעיה הספציפית הזאת, בכל שאר התחומים אני מאוד משתדלת לשפר ולהתקדם, אבל בשמירת הנגיעה אני מתקשה כל כך שאני מרימה ידיים למרות שאסור להתייאש מזה..
אני מאוד פוחדת שבגלל שחטאתי כל כך הרבה – יקרה משהו. אני ייענש בצורה חמורה.
אני כל כך מתביישת שכל כך קשה לי אפילו לבקש סליחה כי אני מרגישה ויודעת שאני כל כך לא בסדר שאני לא יודעת אם ה' יסלח לי על זה…
אני אכולת פחדים.

להמשך »
התחבטויות

קשר שמפריע לרצות זוגיות

אני בחורה בת 25, חרדיה, שמרגישה בצומת דרכים מאד קשה, יחד עם הגיל מתחילות הבעיות, התהיות, הפחדים.
השאלה שלי מתחלקת ל -2:
1. מרגישה חוסר סיפוק נורא בעבודה, בחיי ומכל מה שאני עושה, יש לי רצון חזק ללמוד מקצוע "כבד" (סיעוד או קלינאות תקשורת) שדורש לימודים מפרכים, ראש, וזמן, אולם יודעת בתוכי שהריקנות הזאת שמפילה אותי עמוק בתוך הרצונות שאולי רק מרחיקים אותי מזיווגי, מה את ממליצה לעשות?
2.יש לי קשר עם בחורה שקטנה ממני בכמה שנים, הקשר שהיה טוב בהתחלה, מרגיש לי מאד חנוק לאחרונה, היא מאד אובססיבית עלי, מה שלעיתים מרגיש לי מאד לא טוב, כמעט כל המשאבים שלי מופנים כלפיה, ועם כל זאת, לא אשקר ואומר לך שהטרוף הזה שלה באיזשהו מקום, ממלא אותי, הקונפילקט הנורא הזה מחולל בי שמות, הרגש שלא בטוח שזה טוב, ומאידך שהקשר כן ממלא, וכן, אין לי כמעט חברות ונורא קשה לי המחשבה שאשאר לבד, ולעזוב משהי זה כמעט לא בא בחשבון – (ויש מתנגדים לקשר) אשמח מאד לדעת מה את מציעה כי המצב קשה ומורכב

להמשך »

מפחדת מלהתייאש שתהיה לי משפחה

אני בת 34, בחורה שמאוד רוצה קשר משפחה ולא מצליחה בגלל אולי מפחד להיפגע. היה לי קשר עם בחור שמאוד מאוד אהבתי חשבתי שזה זה, ואחרי שלושה חודשים אמר לי שהוא מרגיש שזה לא זה וכך סימנו את הקשר. היה לי מאוד קשה מאוד אהבתי אותו היה לי קשרים אחרים שלא נקשרתי לא נמשכתי אז לא המשכתי והקשר האחרון שנקשרתי אליו לא נקשר אלי לבסוף בגלל הרצון לילד ,לתינוק .הרצון שלי היה בגוף בנפש בנשמה עד כדי כך שהיתי בוכה אני מרגישה מאוד לבד בודדה המשפחה שלי תומכת בי אבל אני לא מרגשה צורך לשתף אותם בהרגשת מרגשה שלפעמים הם לא מבינים אותי אני כולי רוצה שהשם יתן לי לפחות ילד אחד אני כותבת את זה מלאה בדמעות לא ויתרתי על זוגיות לא מצליחה למצוא זוגיות להתחבר מרגשה סגורה כאלו אין אף אחד בעולם שיבין אותי אני מאוד רוצה זוגיות להתחתן ורצון לילד יותר גדול אני מפחדת לא להיות אמא מפחדת שאתייאש מרגישה שכאב לי כבר הלב אנא דברו אותי אולי לדבר עם מישהו אחר יותר קל

להמשך »

למה אני כל כך מושפעת מאנשים

למה הטוב שבחיים חייב להיות תלוי אנשים.
למה האדם שהוא יצור חברתי שאם טוב לו בחברה ובסביבה אז טוב לו ואם לא אז רע לו.
אין שלב בחיים שאדם הופך להיות עצמאי??
עצמאי מהחברה, מהרגשות, מהכל וכולם??
אין גיל כזה??
מרגישה שנמאס לי כבר מקשרים ומאכזבות. מכך שהמצב רוח שלי תלוי בכמה יאהבו אותי ובאיך יתיחסו אלי.
זה בטח נשמע שאני איזה דיכאונית ששופכת את ליבי.
אז לא!
אני אחת הבחורות עם המרץ והאנרגיה שיש. משהו עם אספקה שלא נגמרת.
וסופר חברתית, מוקפת בלי סוף.
רק שבפנים בלב זה הורס אותי. מעיק עלי.
עוד לא התחתנת- משפיע.
החברות כולן כבר נשואות(למרות שעדיין בקשר קרוב)- משפיע.
אמא שלא מבינה אותך- משפיע.
האמנת במישהי מאוד ונשבר לך האמון- משפיע.
ועוד הרבה כאלו…- שמשפיע ממש.
איך אפשר לגרום ללב הזה שיפסיק כבר להאמין ואז להתאכזב?
איך אפשר לגרום לתחושה שלא אכפת לי מה קורה סביבי?
איך אפשר להכנס ל"אדישות סביבתית" וכך להפסיק להתאכזב?
ולחיות בשקט,
עם עצמך בלבד, אבל בטוב?
זה כבר מעיק לי על החיים ומרגישה שעוד שניה זה יתפרץ ובגדול רק שאין לי מושג באיזה מישור.
מקוה ששאלתי מובנת כי היא כתובה מלב גדוש בכאב ואכזבה.

להמשך »
דילוג לתוכן