ייעוץ בנושא בחירה

בינו לבינה

רוצה להתחתן אבל חוששת מילדים

אני בחורה בת 23 בתקופת שידוכים, שנמצאת בקונפליקט. מצד אחד כבר מאד מאד רוצה וכמהה לפגוש את הבחור המיועד לי משמיים ב"ה ולהקים לה' בית נאמן איתו. ומצד שני, אני לא רוצה להיות "כלואה" ולהתמסד… אלא יש בי דחף ורצון להיות ציפור חופשייה. העניין שמציק לי זה שאני לא יכולה לראות את עצמי עכשיו בהריון ואמא לתינוקים.. אני יודעת שחתונה זה אומר מייד להיות אמא זה ברכה ב"ה אבל אני לא מסוגלת כעת.. מרגישה לא רוצה את זה עכשיו ואפילו טיפה נרתעת… (וב"ה אני גדלתי וטופלתי אצל אמא אוהבת וחמה מאד אז זאת לא הבעיה..) אני בטוחה שזה בגלל הצ'אטים הפרוצים באינטרנט שהייתי משוחחת כמה שנים לצערי.. .
האם עלי להמשיך לצאת ולהפגש עם בחורים למרות שאין רצוני כעת להיות אמא? (לעומת זאת – לזוגיות אני כן בשלה ומחכה ב"ה להקים את ביתי הפרטי.) או לחכות שהעניין יפתר?

להמשך »
אקטואליה

חישוב מסלול מחדש – האם להקשיב לליבי?

אני בחורה רווקה מעל 30. מנהלת אורח חיים חרדי, שמרני ומסגרתי (גם כי העבודה מחייבת וגם כי אני צריכה אומץ לשנות). מורה כבר הרבה שנים בסמינרים ובבית יעקב.
גדלתי כבת בכורה בבית חרדי להורים חוזרים בתשובה שאורח החיים שלהם מאד סגור ושמרני (ואפילו קצת חונק ולא מאפשר…)
בשנים האחרונות, בעקבות מס' אירועים משמעותיים שקרו לי וחשיבה משמעותית מאד שעשיתי ועושה עדיין כל הזמן, אני מבינה שאורח החיים החרדי הסגור מאד אינו מתאים לי ואינו מאפשר לי להיות מה שאני יכולה ובטח לא מגשים לי את הייעוד שלי כעובדת ה' וכיהודיה.
עברתי איזשהו שינוי מאד רציני ותהליך ארוך עם עצמי (מחשבתית ורגשית, לא בפועל- מבחוץ לא קרה שום שינוי משמעותי)
וכעת אני עומדת בפרשת דרכים מאד מורכבת:
מצד אחד אני רוצה לפרוץ ולהיות הרבה יותר אני, הרבה יותר להגשים את עצמי להשתמש בכוחות שיש לי בלי לחשוב על 'מה יגידו' ובלי לחיות בגלל החברה, האנשים, המסגרת החרדית שאין מאחוריה דבר משמעותי.
(אני רואה הרבה תלמידות שלי, שעוברות תהליך של עצמאות מחשבתית ופורצות להן דרך בלי לפחד מאיש ולפעמים מקנאה בהן בהחלט…)
ומצד שני בהחלט חושבת איפה הגבול. כלומר, אני מבינה מאד שלא כל מה ש'אסור' או 'לא בסדר' בחברה החרדית הוא לא באמת לא בסדר ואסור אלא אלו מין קודים שהחרדים 'המציאו' כדי לשמור על התוכן שאין… (סליחה שאני צינית, אבל זה מאד ממרמר אותי ומתסכל לגלות שגדלתי בחברה ריקה מתוכן רוחני שמשתמשת באלוקים כדי למלא את כל צרכיה ושכולם מדקלמים ומעתיקים את אותה מנטרה בלי לעצור ולחשוב בכלל ובלי שאף אחד הוא באמת הוא אלא כולם מפחדים מכולם ואין מאחורי כל זה אף אחד באמת..) אבל באמת שואלת את עצמי מי באמת יכול להכתיב איפה הגבול של אסור ומותר, שהרי לא הכל כתוב במפורש בתורה (וגם את זה תלוי איך מפרשים- כי היום כולם באים בשם התורה על ישר ועל הפוך..)
וגם אם שואלים רבנים, הרי כבר די ברור שהרב יגיד לי אסור, הן משום שמעמדו ותפקידו מחייבים אותו להשקפה מסוימת, גם אם בתוכו הוא מתנגד לה ומסכים איתי והן משום שאם אומר בשמו שרב פלוני התיר דבר מסוים הרי שחושש לשמו….
(אני אולי מציירת מציאות שחורה אבל א"א לומר שאין בה מן האמת ומן ההגיון, והלוואי ולא צדקתי….)
אז איך באמת אפשר לדעת מהי השקפת התורה הנכונה ומהו באמת רצונו של הבורא יתברך?

להמשך »
התחבטויות

איך מתקדמים בחיים -שכרגע הם תקועים

אני בחור בן 17 לא לומד במסגרת ורוצה להמשיך הלאה בחיים.
על אף שניסיתי אני לא רואה מצב שאני ילמד בישיבה.
הייתי רוצה להתייחס להמשך וליראות קדימה. אני מתנצל על כך שהמכתב נכתב בצורה מעט מבלבלת אבל זה המצב נא קבלו זאת בהבנה.
אני ב"ה אדם מאוד כישרוני ואני מרגיש מבוזבז כבר לפחות שנה שאני לא עושה כלום עם עצמי.
אני עצלן מאוד לא עקבי. לפעמים אני מתחיל משהו בהתלהבות גדולה ואז אני משתעמם ומפסיק. ובכלל וקשה לי מאוד להגיע להחלטות. אני נוטה שלא להחליט עד שאין ברירה וגם אז אני מתכנס למין ברירת מחדל.
אני מאוד כישרוני ב"ה. אבל אני לא יודע איך להתקדם כבר יותר משנה שאני בבית כמעט לא יוצא לתפילות אין לי בכלל סדר יום וגם כשאני רוצה לנסות להתחיל משהו כמו חברותא שהיה לי עם אחי ושמאוד נהניתי מהלימוד אתו-אפילו את זה הפסקתי.
אני רוצה ללמוד תואר אבל אני לא יודע במה הייתי מת לעסוק בתחום ציבורי ומשפיע (לאו דווקא נבחר ציבור אלא גם אחד שמתעסק עם הדברים מאחורי הקלעים ולא נמצא בפרונט) בגלל הריגוש והמתח והחידושים שיש כל הזמן והאינטראקציה עם בני אדם והוויכוח והשכנוע וגולת הכותרת-ההשפעה והכוח אבל אי אפשר ללמוד מקצועות שכאלה במכללות חרדיות (תקשורת ןפוליטיקה ומדע להמונים וכו') ולא באלי ללמוד משפטים מנהל עסקים וכו'.
כפי שאתם רואים המצב מורכב אני מאוד מבולבל ולא בדיוק יודע מה אני רוצה מעצמי ואני חושב יותר מידי מה לעשות ככה או אחרת מה אני רוצה בשביל מה הייתי מוכן להקריב הכול .ושוב, אני עצלן אבל דברים שאני מאוד רוצה אני מסתער עליהם כמו אריה ולא לוקח שבויים אבל הבעיה היא שאני משתעמם מאוד מהר. אני תקוע בבית בלי חברה וכשאנחנו נוסעים לאירועים של משפחה או מפגשים וכו' אני מרגיש נהדר כי אז סוף סוף אני יוצא קצת מעצמי.
הייתי שמח לעזרה

להמשך »
התחבטויות

מבולבלת בדרך שלי

אני חבדניקית שחזרה בתשובה בגיל החטיבה.
לאחרונה אני מתלבטת בדרך שלי.
מצד אחד אני מאוד אוהבת את העולם החבד"י אבל מצד שני כבר לא מרגישה מחוברת אליו מאוד. אני מתחברת לעוד סגנונות בעבודת ה', כמו כיפות סרוגות. אני לא מבינה מה עובר עליי.
האם זה הופך אותי ללא חב"דניקית? יש לי הרגשה שונה בחברה.
זה מקשה במיוחד בנושא השידוכים מכיוון שאני לא יודעת מה לחפש.
אני לא שוללת להתחתן עם מישהו לא חבדניק אבל אני מפחדת שאני טועה וזה לא באמת מה שאני רוצה.
מקווה שהבנתם. תודה רבה 🙂

להמשך »
בינו לבינה

קשה לי עם הרבה דברים

אני הלכתי לישיבות בבחרותי ויודע קצת ללמוד, לא הבנתי כל השיעורים אבל לא זה הבעיה, הבעיה שלי הוא למה לומדים עם בחורים גפ״ת עם מפרשים כמעט כל היום? מה יקנה מזה הבחור לאחר שיתחתן וילמוד רק דף היומי גמרא עם רש״י בלבד? מחשבתי הוא שלימוד הישיבות הם בעיקר היכי תמצא לבלות הזמן של הבחורים (שאינם צריכים להביא פרנסה) אבל למה לא ללמוד תנ״ך משניות גמרא רש״י מסכת אחר מסכת ורק עם התוספות הנוגע לפשט הסוגיה ועיקר הלכה וגם ספרי מחשבה ומוסר דוגמת ספרי חובת הלבבות כוזרי מהר״ל ספר העיקרים וגם מורה נבוכים (רבים בחורים נבוכים בעיקרי אמונה, כמו שהייתי גם אני) וגם השקפה וכו׳, כך שהבחור ירגיש סיפק אמיתי בלימוד וביהדות, כשיוצא לאחר החתונה לעולם השוק, ואם אין זה טוב לכל הבחורים יעשו כמה ישיבות, ובכלל למה תופס הגמרא מקום ראשון לאדם הקובע סדר לימוד, הלא הלכה היה צריך להיות במקום הראשון כי כל הגמרא בא רק לבאר המצות ויש כמה חלוקי דיעות וסברות, ולמה זה כל כך חשוב לאדם פשוט? בפשטות זה שייך רק למורה הוראה גדול לידע מקור ההלכה אבל להמון עם חשוב יותר ללמוד למשל ספר ערוך השלחן לא? ואם הלימוד גמרא חשוב רצוני לידע מאוד מהו הדרך הנכון לי ללמוד אותה אם כל התוספות או רק מי שנוגע לפשט ולא הפלפולים או הקשיות ממסכת אחרת בדגל שלא סיימתי כל הש״ס, שאלה זו חשוב מאוד לי משום שכואב לי הרבה שנים ואני רואה גדולי ישראל כדוגמת הרב אלישיב שאמרו ללמוד רק עם תוספות למה?
גם למה לומדים רק למודי קודש כל ימי הבחרות, אם אין הבחור רשאי לידע גם לימודי חול הבסיסים לחיי אדם ולפרנסה ולפתיחת המוח?
גם דבר אחר כאוב לי והוא אני מיוצא הונגריה והאבות שלי נמנו בעדת האשכנזים מאויברלאנד תלמידי החתם סופר אבל לאחר המלחמה נשתכח דרך זה וזה פונה לעדת הליטאים וזה להחסידים ואבי פנה להחסידים אבל אני מסתכל עלי ואני רואה שאני לא חסיד כלל אינני מסכים עם היסודות של התקשרות לרבי אני סובר שדברים אלו כבר נשתכח ולא שייך לדורותינו וכל החסידות הוא כת ומפלגה לא יותר ואני לא מוצא מקומי אין יותר קהילות עם רבנים ואני תמה למה אני הולך עם שטריימל על ראשי? באמת היה כת האשכנזים הממשיכים המסורה דור אחר דור צריכים להיות הכת העיקר הליטאים מקבלים הנהגת הגר״א שנטה קצת מהמסורה כידוע, וכ״ש החסידים נטו הרבה.
גם כאוב לי שאבי ואמי עשו השידך שלי בהיום שראיתי ראשונה האישה שלי ולא היה לי זמן לחשוב כלל, ואינני מרוצה עם החיצוניות שלה דהיינו מפניה ,וגופה שהוא קצת נמוך בעיני, וזה גורם לי הרבה צער ואני חושב לאשה יותר נאה וכמה פעמים אני פשוט מוכן לברוח, מה אני יכול לעשות?
גם רצוני לידע שמספרים על הגר צדק אברהם בן אברהם שאמר שהוא וכל הגרים הם מהנשמות של אומות העולם שכן רצו לקבל התורה, שאלתי הוא מה אם היהודים שלא רצו לקבל התורה האם אין דבר כזה רק להיפך?
עוד דבר למה ירצה אדם פשוט כמוני (אני קצת קל בנוגע שמירות המצוות רח״ל) לצפות לביאת המשיח, קודם יש ספק גדול איזה גלגל יעמוד אז בפשטות לא גלגל זה, גם אפי׳ בלי לדבר מענין הגלגל הלא לפי החפץ חיים אני נמנה (וגם חלק גדול של כלל ישראל) עם כת הלשון הרע שאינו מקבל פני המשיח, ובכלל אני מסתכל עלי שאני רוצה להישאר יהודי בעיקר בשביל ביאת המשיח/עולם הבא, משום שבחיי שעה יש לי חשק גדול מאוד לחיות כגוי עם פריקת עול, אבל אינני בטוח בכלל שאני יזכה לזה משום אפי׳ שאני יהודי אני עובר על עניני קדושה משום שאשתי לא מספיק לי, וגם על שאר עבירות רח״ל, במילא אני קרח מכאן ומכאן.

להמשך »
התחבטויות

לחוץ מהשינויים וההתפרצויות שבי

עד עכשיו הייתי מלא האידיאלים ושאיפות אבל לא מרצוני
עכשיו שמי שגרם לרצון הזה להיות -עזב ואני לא אותו בן אדם. ועכשיו מצפים ממני ליותר מידי ונמאס לי כאילו אם אני מקלל או עושה משהו לא בסדר אז מסתכלים עלי במבט ממש מוזר כאילו מה קרה לך איך אני מסביר לאנשים שאני לא מי שהם מכירים?
שהשתנתי?

להמשך »
התחבטויות

אני צריכה להתפשר על סגנון בחור שאינני רוצה?

הדברים שחשובים לי בבחור-שיהיה שמור, נראה טוב וסגנון ליטאי. את כל העקרונות הנ"ל פרטתי בשביל הרקע אבל השאלה שלי היא על העיקרון האחרון
מאז שאני זוכרת את עצמי כבר מגיל צעיר נמשכתי לזה, למדתי במוסדות כאלה. משך אותי הסגנון הנכבדות.. ואולי עוד דברים שלא כ"כ ברורים לי בעצמי
כל המשפחה שלי מנסה לשכנע אותי שאני יתפשר ויקח בחור שהוא סגנון ספרדי ואני ירד מהרצון הזה שלי
לפעמים אני חושבת לעצמי שאולי אני באמת יתפשר על זה כי הגיל שלי עולה ואני נפגשת ויש שידוכים שיורדים על זה
אבל כל פעם שאני רק מתחילה לחשוב על זה אני מרגישה שזה גדול ממני ההתפשרות הזאת ואני לא יתסדר עם מישהו כזה (לדוג: הוא ירצה מוסדות ספרדים לילדים ואני ירצה ליטאיים וכו) הסגנון הזה דוחה אותי
אני מאוד רוצה להתחתן ומאוד גמישה בשאר הדברים ומוכנה להתגמש בהמון דברים אחרים אבל בזה קשה לי מאוד! אני מרגישה שזה ממש בנשמה שלי
יש לי המון נקיפות מצפון אני לא יודעת מה נכון לעשות, אולי אני כן צריכה להתפשר על זה כי אין מה לעשות וזה רוב הבחורים שיש במגזר שלי והעיקר זה להתחתן ומצד שני אני יודעת שאם אני יעשה את זה אני אף פעם לא יהיה שלמה עם עצמי כי אני יודעת שהדברים האלה יפריעו לי בהמשך..
השאלה שלי היא-
האם אני צריכה להתפשר על זה ואם כן איך אפשר? ואיך אני יכולה להינשא לאדם ששונה ממני בסגנון בדברים מהותיים(סגנון חינוך, מוסדות, השקפה, מושגים וכו) כשגם ככה בכל נישואים יש המון הבדלים בין אחד לשני??

להמשך »
התחבטויות

אחרי שסבלתי מהדת איך אחזור אליה?

עכשיו אני בן 28 אני מת להאמין ולהתקרב אבל אני לא מסוגל, יש רגעים שאני קצת מצליח אבל אני לצערי ממש שונא את הדת, כי מבחינתי זה תחליף לסבל כל הקונספט הזה.
עכשיו כשמתחיל חרדות כל פחד קטן שהיה מתעצם וכל שנאה קטנה נהיית גדולה, הכל מתחיל להראות שחור עכשיו לבן אדם רגיל יש את אלוקים לפנות אליו ולשפוך את הלב ולי יש לפעמים שנאה אליו לצערי כי פחדתי ממנו מה הוא יעשה לי.. עד היום כל דבר שאני עושה אני חושב על עולם הבא ומה יעשו
וכל הרבנים שיש היום מוסיפים כל מיני עברות שאני כבר לא עומד בעומס של הפחד הזה. מה עושים?

להמשך »
התחבטויות

למה לי להישאר חרדית?

אני נערה רגילה מבית חרדי, לפני חצי שנה בערך החלטתי שנמאס לי מהדרך חיים של החרדים , שאני לא מאמינה בדרך שלהם לעבוד את ה' ושאני לא רוצה להיות חרדית (כלומר להיות דתיה).
הייתי חדורת מרץ , מאמינה שאני יוכל לשנות את העולם, מתפללת בדבקות, מתרגשת , ועכשיו פתאום כלום, פתאום ריק לי בפנים, פתאום אני לא מבינה למה אני עושה את כל המהפך הזה שלי, פתאום אני לא מבינה למה להיות דתיה, מפחד? (שגם אותו אגב אין לי), הלב שלי אטום , לא מתרגש מכלום , אני יכולה לשמוע שיר חסידי ולשניה להתרגש ואז יש לי מלא קולות במוח של "מה כל כך מרגש? גם שיר לא חסידי יכול לעשות לך דמעות בעיניים." וכל מיני כאלה , פתאום נחה עלי ציניות כזו, פתאום לא אכפת לי מכלום (גם לא מההלכה שפעם הייתה ממש חשובה לי).
איך אני יוצאת מזה??

להמשך »
דילוג לתוכן