ייעוץ בנושא אהבה

בינו לבינה

העין רואה והלב חומד עוד ועוד

אני אברך כולל נשוי שנה וחצי, וכל יום כמעט המלחמות חוזרות על עצמם, אני אמנם מרוצה מאשתי ואוהבים והכל, אבל הלב חומד עוד ועוד ואני כל היום רק חושב על האחת… ואין לי מנוחה
כל אחת שאני רואה ברחוב מייד נמדדת בעיני אופציה דיייייי קשה לי ד-ח-ו-ף

להמשך »
בינו לבינה

איך אדע אם אם מצאתי חן בעיניה?

אני בחור ישיבה כל יום בחזרה מהישיבה אני רואה בחורה שגם חוזרת מאיזשהו מקום שמוצאת חן בעיני וככה מכל יום נוצר קשר עין ואני לא יודע בוודאות שגם אני מצאתי חן בעיניה
אז 1 בוא נגדיר את זה ככה איך אני יודע בוודאות שהיא גם התאהבה בי ?
2 ובוא נגיד שכן כי ככה נראה לי מהקשר עין אז איך אני ממשיך אף אחד מאיתנו לא יעשה צעד יותר מהקשר עין כי ככה מקובל אצלינו וגם להציע לשדכן שיציע לצד השני (ולצד שלי) לא מתאים לי ובכללי למגזר, זה לא נורמלי שהבחור מציע אז אם י

להמשך »
משקיעים בך! אקשיבה ייעוץ ומענה דיסקרטי סודי לצעירים אמונה, הלכה, זוגיות, שידוכים, שלום בית, בינו לבינה, קושי נפשי, תפילה, שאלות באמונה, כאן באקשיבה לא דוחים אף שואל, וכל קושי ומצוקה זוכים להתייחסות משמעותית. כל שאלה זוכה למענה של משיב מקצועי, שלפני הכל - ינסה באמת להקשיב ולהזדהות.
התחבטויות

אהבה עצמית או נרקסיזם?

אהבה עצמית היא נושא שאני נאבק איתו כבר הרבה מאוד זמן ניסיתי כול מני שיטות אבל הם רק סיפקו לי הרגשה חולפת ולא שינוי אמיתי ואני מרגיש שבתקופה האחרונה הלב שלי אומר לי שאני יותר מדי שם את עצמי אחרון אני מרגיש שכדי לאהוב את עצמי אני צריך להתחיל להתייחס על עצמי כפריוריטי מה שנקרא אבל אני פוחד שעם אני יעשה את זה ושעם אני ינסה לאהוב את עצמי אני יעשה את זה בדרך נרקיסיסטית בלי שאני ישים לב לכך כיצד אני יכול לאהוב את עצמי עם אהבה עצמית אמיתית איך אני יכול להבדיל בין נרקיסיזם לבין אנוכיות בריאה של לשים את עצמי ראשון ולדאוג לעצמי לפני דאגה לאחרים וכיצד אני עושה את כול זה בלי להרגיש אשם איך בכלל מגיעים לנקודה זו של אהבה עצמית

להמשך »
כללי

קשר חם אחרי החתונה

אני בחור חרדי בשידוכים ומאד חשוב לי שיהיה לי קשר חם עם אשתי. אני מתכוון לביטויי אהבה גלויים – בדיבור ובמעשה. איך אני בודק את זה עם הבחורה תוך כדי הפגישות? לכאורה התשובה היא לדבר איתה על זה, ואו שהיא תסכים או שלא. הבעיה שאני לא רוצה שזה יבוא כי השכל שלה מסכים עם זה, אני רוצה שזה יהיה חלק מהאופי שלה ואני לא יודע איך לדעת זאת מראש. תודה רבה!

להמשך »
בינו לבינה

בירור בעניין נישואין וצניעות

אני רווקה, ויש נושא שלא ברור לי. ניסיתי לברר אותו בייעוץ מקצועי מול נשים תורניות, טרם הצלחתי. אולי מדמות גברית זה יובן. נאמר לי ממספר מקומות שיש לי הנחת יסוד שגויה, בסגנון של 'הוצאו דברים מהקשרם'. אשמח לעזרה וליבון בנושא.
תמיד הבנתי שמצוות הצניעות קשורה ב"לפני עיוור לא תיתן מכשול" שהיצר הגברי מאוד עצמתי וחזק, וקשה לו להתאפק.
יותר מזה, בעולם התשובה מחנכים נערות (ובחורות) לשמור על כבודן, ולא לתת לגבר לנצל אותן – הוא רואה בהן רק אובייקט לתאוותיו. וכשהיא צנועה הוא פחות יכול לעשות זאת.
ועכשיו, כשאמורים להתחתן, אני די כועסת על גברים שהם כאלה. וממש מרגישה שהקרבה שבנישואין פירושה ויתור על כבודי, להיות מנוצלת, הוא ישתמש בי, ובכלל תחושה ש"התחייבתי להיות הפתרון לצורך שלו". (לא למדתי אותה כמובן, כי עוד לא הגיע הזמן. אני מדברת רק מתחושה).אני מרגישה שהנישואים, עבור גבר דתי, הם רק דרך להסדיר מסגרת הלכתית למילוי היצר שלו.
חשוב לי להדגיש, אני מגדירה את עצמי כתורנית, ומשתדלת להקפיד על קלה כבחמורה. בחור ירא שמיים (אמיתי, שגם בפנימיות וגם במעשים אכפת לו מה ה' רוצה ממנו עכשיו) זו האופציה היחידה שאני רוצה. אני פשוט מנסה להבין במה הוא שונה מבחור ברחוב, הרי הנפש שלו היא אותה נפש גברית. יש לו את אותם צרכים ותאוות כמו לכל גבר.
נחשפתי להמון ציטוטים (ממקורות וספרים תורניים, ביניהם היו גם ציטוטים כמו "הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה") שיצרו לי בנפש את התפישה הזו, ואני לא ממש מצליחה לזהות מה אני מבינה לא נכון. איך מה שהיה ניצול, שימוש בחפץ, מילוי תאווה, זלזול, חוסר נאמנות וחוסר כבוד – הופך לקדושה, מצווה, נאמנות וחיבה? במה מחויבות הופכת את זה להוכחה שהוא לא רואה בי אובייקט? במה כתובה משנה לו את הנפש (ואם היא לא משתנה אז למה לי לחבור לנפש כזאת?)? [זה כמו לחם? שבפסח הוא איסור חמור, ובשבת הוא מצווה נעלה?]
בחוויה שלי, יש לו בדיוק את אותה נפש, שרואה באישה אובייקט. הוא פשוט מרסן אותה כי יש הלכות שאומרות לו שלא הכל מותר, ומה החובות שלו. אבל ברצון – הוא רוצה רק למלא את התאוות שלו. לשמח ולכבד את האישה זה לא הרצון שלו – אלא הוא צריך וחייב, אז הוא עושה. כמו עול.
ובכלל כל העניין הזה שאישה צריכה להתייפות לבעלה (ולבחורים שמציעים לה….), עוד יותר מדגיש את היותה אובייקט. (מזכירים את העניין הזה במקרים של שלום בית, ההכוונה להשתדל להלך בתאוות ליבו של הגבר, להשקיע מאוד כי יש לו צורך, קשה לו לשמור על העיניים, הרחוב בחוץ קשה, ועוד ועוד)

אם הגוף מושך את תשומת הלב לגוף במקום לאישיות, איך אישה יכולה לדעת שבעלה מתעניין באישיותה ולא בחיצוניותה?
אני יודעת על גברים שלא נאמנים ולא מחויבים ורק מפזרים אמירות שהאישה רוצה לשמוע לצורך מילוי רצונם, ואני תוהה :בחור בפגישות? וגבר בנישואים? במה הוא שונה? אולי גם הוא רוצה להתחתן רק עבור התוכניות בראשו, ומספר סיפורים רק בשביל זה?"
ובנישואים? איך פתאום אלו לא יהיו יחסים אינטרסנטיים של תן וקח? איך שם זה לא נחשב שהיא נתנה את כבודה וגופה? גם בנישואים אפשר לומר מילים יפות מתוך אינטרס.
מה במחויבות משנה את התמונה?…

להמשך »
התחבטויות

זוגיות רעועה?

משום מה, פעמים רבות אני חש כאילו הזוגיות שלנו איננה איתנה. כמובן שאיני מתכוון לזוגיות איתנה כאילו אנו נשואים 10 או 20 שנה, אבל ביחס לשלב הנוכחי, הייתי חושב שאמורה להיות לנו זוגיות איתנה ויציבה יותר.

להמשך »
התחבטויות

אדישה לשידוכים, חוששת מנישואין ולחוצה מהחיים

אני חרדיה בת 20 ובשלב שבנות גילי מתחילות לצאת לשידוכים ואני לא ככ רוצה. אין לי בעיות בתקשורת אני דווקא אדם מאד חברותי שמסתדרת  כולם ואני לא חוששת מעצם השידוך ומהסיטואציה, אבל אני מבינה שכ"כ קשה להיות נשוי וזה ככ עול שאיו לי רצון להתחתן. אני אדישה לגמרי לגבי הענין. למה להתחתן, יחסית טוב לי וחתונה עם כל הטוב שבזה זה לא אביר על סוס שפתאום החיים מושלמים וקסומים, אז למה שאני ירצה??
בנוסף לזה יש לי גם הרבה פחדים מלתחתן: מה אם אני יטעה בהחלטה? אני די מסתדרת עם כולם וגם רואה אחרים בעניים טובות כך שאא"כ הבחור יראה צד מאד אגרסיבי או תוקפני בפגישה אני יחשוב שהוא בנאדם טוב… לדג הבנאדם היחיד שיצאתי איתו היה בחור שדוקא הגיעה בעבודה, בחור ממש טוב שעבדתי איתו שנה, התעניינו אחד בשני והחלטנו לצאת לשידוך ,אומנם הוא היה במנטליות אחרת לגמרי ממני,ממיגזר אחר עדה אחרת וסגנון משפחה שונה אבל למרות הכל מאד הסתדרנו ואהבנו, והכיוון היה חתונה, לכרגע זה ירד כשהרב שלנו נפגש עם הבחור והחליט שלמרות שהוא ממש נשמה טובה והכל הוא צעיר ואינו מספיק מוכן לקראת נישואין.. בקיצור אני די לא החלטית בהכל בחיים וכמובן עוד יותר כשמדובר במשהו כזה גדול…
גם רציתי לשאול האם זה שאני לא רוצה זה בסדר ורק מעיד על כך שלמרות שאני בוגרת אני עוד לא בשלה? או שברגע שאני יצא אז אני יתחיל לרצות?

להמשך »
התחבטויות

חסרה לי אהבה אחת. עד כלות.

אני רווקה חרדית מבית בשנות ה30 הראשונות.
איכותית, עובדת בתחום שמסב לי המון סיפוק, אני עסוקה מאוד במגוון של עניינים. יש לי חיי חברה מלאים, אני מרוצה מעצמי ושמחה במשפחה שנולדתי אליה.
אני רק… רווקה 🙂
אין לי כעס על עצמי ולא האשמה. האישיות שלי רק הולכת ונבנית עם השנים וזה משמח אותי. אני מלאה אמונה והשידוכים זה לא הנושא שבגללו בחרתי לכתוב.
חסרה לי אהבה. אחת.
אני מרשה לפרש את המילה לכל הכיוונים האפשריים של המילה היפה הזו.
יש בתוכי המון אור רצון ונתינה שמחפשים דרך החוצה.
אני נותנת המון לאחרים, אהובה ואוהבת ומרגישה מצויין ב"ה מהרבה בחינות.
אבל עדיין חסרה לי אהבה אחת. עד כלות.
לפעמים אני כל כך מתגעגעת למישהו נעלם, ונשאר לי רק לקוות שזה קרוב ויגיע ושאני לא חיה בפנטזיה שאין לה מוצא.
אין לי שמץ רצון "להתלכלך" בקשרים, במראות או בחוויות שלא מתאימות לי כרווקה עובדת ה'. אבל ההתמודדות הזו רק הולכת ומתרחבת עם השנים.
יש בי כמיהה אדירה לנפש קרובה, לבן זוג, לחיים של ביחד ועד כמה שידוע לי אין לי שום דרך מותרת להביע אותה אפילו לא זמנית.
נראה לי שאין לזה פתרון חוץ מחתונה, בזמן הנכון עם האדם המתאים.
ועדיין, אשמח לקבל כל תגובה תומכת ומפיחה תקווה. עצם האפשרות לכתוב את זה בלי לחתום ובלי להזדהות משחררת מאוד.

להמשך »
בינו לבינה

קשר בעיתי ותלותי בחברה

לאחרונה הזדמן לי ליצור קשר קרוב עם משהי שהכרתי – גם היא חרדית נשואה. ונוצר בינינו מן קשר מאוד טוב בעיני. בהתחלה הקשר מצידי היה התאהבות (מה שאצלה לא היה) ברמה שהשתוקקתי לקרבה גדולה ממנה,(גם פיזית
) לשמחתי קלטתי את זה מהר ולא נתתי לזה לקרות כי בעבר כבר ניפגעתי מקשר כזה ולא רציתי ליפול לשם שוב…
לאט לאט הקשר התחזק ונוצרה פתיחות ברמה הנפשית. אני מוצאת שאנו משתפות אחת את השניה בחיים, בהצלחות ונפילות ומקבלות אחת מהשניה חיזוקים ועידוד – מן סוג של תמיכה אחת בשניה.
רק שעם הזמן הרגשתי שהקשר מעיק עלי לכן פניתי לעזרה כדי להבין מה מעיק ומפריע לי וכל אשת מקצוע כוונה אותי לכוונים שונים.
פניתי לשני נשות מקצוע אחת בתחום הNLP ואחת מטפלת בהתמכרויות וכל אחת כוונה אותי לכוון אחר וזה יצר אצלי בלבול.
דרכם הבנתי שיש לי בעיה בליצור קשר בריא.

להמשך »
בינו לבינה

חיפוש נואש אחרי אהבה…

אני אישה חרדית, נשואה פלוס 4. מתמודדת הרבה מאד עם בעיה של חיפוש אחרי אהבה… בעלי הוא אדם מקסים, אבא ובעל טוב, ירא שמים אמיתי. אבל, קר, קר מאד, אדיש ופאסיבי, לא מסוגל להביע רגשות. אני חווה כל הזמן דחייה, מרגישה לא רצויה ולא נחשקת. הוא טוען שאני טועה, רק שהוא לא מסוגל להביע את עצמו. אוקיי, מקובל. אבל תכל'ס, הנפש שלי מחפשת ומשתוקקת לנפש קרובה, חמה ואוהבת. אני מוצאת את עצמי נופלת כל הזמן לקשרים אסורים 'לא מבינה איך, אבל הם מזדמנים איכשהו לחיים שלי בכל מיני דרכים מעניינות, לאו דווקא דרך הרשת. ניסיתי המון דברים כדי לסור מהרע, ממלאה את עצמי בהמון תוכן שעושה לי טוב אבל בסופו של יום אני מרגישה בודדה מאד ונופלת לדפוס של קשרים אסורים. בד"כ הקשר מסתכם בקשר וירטואלי וטלפוני בלבד. מלבד מקרה בודד של כישלון. ומאז איבדתי אמון בעצמי, לא יודעת לאן אסחף….
מרגישה שנכנסתי למעין לולאה בלי יכולת להשתחרר.
אני מתחננת על נפשי, הצילו! זקוקה לעיצה טובה. איך? איך אני ממלאה את החור הזה שזקוק וצמא לאהבה? יש דרך מותרת?
יישר כח:)

להמשך »
דילוג לתוכן