נמאס לי מהכל

ענני סערה

אני בחורה חרדיה לייט ,ומתחילת השנה פשוט נמאס לי מהכול הפסקתי לעשות דברים שאני אוהבת הפסקתי להתנדב ירדתי בלימודים וגם מבחינה רוחנית ירדתי מאוד אני כל הזמן שותקת ורק רוצה לברוח למקום שקט שלא יראו אותי רוצה להיות רואה ואינה נראית אין לי כח לדבר עם אנשים נמאס לי מהכול והתחלתי ללכת אפילו עם חולצות קצרות החצאיות התקצרו איבדתי קשרים עם אנשים ורק נמאס לי ואני רוצה להיעלם ,אין לי כח לאף אחד לא רוצה לראות לא לשמוע ושלא יראו וישמעו אותי נמאס לי אין לי כח לכולם,ואין לי טיפת אנרגיה מיותרת לבזבז נגיד על ויכוח ללכת לסמינר אז אני משתדלת ללכת אבל מגיעה מאוחר ולפחות פעמים בשבוע חסרה מה אני יכולה לעשות כרגע ההורים שלי רק מתביישים בי איך שאני נראית וזהו אין לי כח לאף אחד ונמאס לי

תשובה

שלום לך יקרה מאד!!
ראשית, אני מתנצלת על העיכוב בתשובה,
הפניה שלך נגעה לליבי מאד, ולמרות רצוני הגדול להשיב בהקדם האפשרי- כל מיני מניעות חיצוניות הצטרפו להן ועכבו את המענה...
בדברים שכתבת יש הרבה כאב, עייפות ואפילו קצת ייאוש, אך יחד עם זאת, את פונה ומבקשת עזרה ורוצה מאד שהמצב ישתנה, ושהקושי הזה יעלם לו.... עצם הפניה שלך מעידה על חיוניות גדולה ורצון עמוק שמבקש לחיות, ומחפש טוב ומואס במצב החשוך הזה שאת נמצאת בו.... זהו גם פתח גדול לתקווה ולאור שבוא יבואו בעז"ה.
אני לא יודעת מתי ואיך הכל התחיל בתחילת השנה, ומה קרה, אם קרה כשלאט או מהר ירדת בתפקוד ובחשק הכללי שיש לך בתחומים השונים, וטבעי מאד במצבים כאלה שכשכבר אין כח, ומתכנסים פנימה, אז יש הרבה קולות מחלישים, שלא משאירים לך כח לחיי חברה, להתנדבויות, אפילו לויכוחים, ויש ירידה כללית בכל התחומים, בלי טיפת שיפוטיות כלפי הוריך, ועם הסתכלות מנקודת המבט שלך-אני בטוחה שהבושה של הורים שלך לא תורמת למצבך האישי בכלל...
אני לא יודעת הרבה על חייך, על מערכת היחסים שלך עם הוריך, ועם בנ"א אחרים, על מעמדך החברתי, על מקומך בסמינר, כתבת שאת חרדיה "לייט"- מה זה אומר מבחינתך, האם זהו קו אישי שלך, או איזשהו מאפיין משפחתי, האם יש להגדרה הזו מקום במצב שאת מתארת...
קשה לזהות מה גרם למה, מה תרנגולת ומה ביצה.
במצבים שכאלה אפשר להיכנס לסחרור של דכדוך, הימנעויות, רגשות שליליים שמחזקים אחד את השני.
מה שברור הוא:
שאת אנושית במיוחד,
שאת ראויה לכל הכבוד, ההערכה והאהבה, גם כשאת כבר חודשים מרגישה לא במיטבך ולא מספיק עומדת בציפיות של הסביבה. אולי גם של עצמך
שאת חזקה כי את לא מוותרת על עצמך-
הפניה שלך משדרת כ"כ הרבה ויתור על עצמי ועייפות ורצון לוותר על הכל מצד אחד, אך מן הצד השני כח, עוצמה, רצון חזק לחיות ולצאת כבר מה"לופ" הזה שאת נמצאת בו...
וגם-
שאת זקוקה לעזרה. בשורה הזאת בוודאי לא חידשתי לך הרבה. זו הרי הסיבה לכאורה בשבילה פנית. אם כבר תקופה את ככה נסחבת עזרה יסודית ומקצועית יכולה להיטיב איתך.
המאמצים שלך כמובן יכולים להואיל, ואולי גם אנשים טובים בסביבה, אבל אם כל אלה לא הוכיחו את עצמם מספיק עד עכשיו אני חושבת שפניה לטיפול רגשי- לאיש (/אשת) מקצוע שבמפגשים קבועים תעשי בירור מעמיק מה גרם לך לבלבול שאת נמצאת בו,
מה את מחפשת, מה את רוצה, על מה את חולמת, מה עוצר אותך וכו' תעזור לך בעז"ה למצוא את הכוחות לצאת מהקושי שאת נמצאת בו ולהיות במקום מבוסס ושמח יותר. מגיע לך.
אני לא יודעת האם הסביבה שלך יכולה לאפשר את זה ואיך את יכולה להגיע לאדם המתאים, את ממש מוזמנת לחזור אלי ואסייע לך למצוא כתובת מקצועית, אוכל לחשוב איתך ביחד איך אפשר לדבר על זה, ולקבל גיבוי לזה מסביבתך הקרובה.
מתפללת בשבילך להרבה שמחה, אור וטוב!
בהערכה גדולה-
חנה
[email protected]>

התשובה עזרה לך?
לא עזרלא משהועזר ליתשובה טובהתשובה מעולה!
שולח...
השארת תגובה

שאלות נוספות:

>