שלום לך שואל יקר.
אני שומע את כאבך וחש את תסכולך הרב, את הייאוש ואת חוסר האונים. את האמת אומר לך, לא איש בשורות אני, אין
לי פתרון קסם, רק אציע בפניך מעט ממחשבותיי למקרא דבריך, אני מבקש את סליחתך מראש אם דבריי יהיו קצת
נוקשים ולא נעימים למקרא, אבל אין טעם ליפות את המצב או לרפד אותו בתקוות שווא.
ראשית, מעניין אותי יותר לשמוע על ההתחלה. כתבת שבתחילה חשבת שאתם באותו ראש, מה מצאת בה
שרצית/הסכמת להינשא לה (למרות הלחץ החברתי, שגם עליו אשמח לשמוע ביתר פירוט) ?
כתבת שרק אחרי החתונה קלטת “שזה לא בדיוק ככה”, מה זה אומר ? האם זה שנהיית קצת יותר מודרני (מה זה ?) זה
בעקבות היחס הראשוני מרעייתך, או שבדיוק הפוך, ההקצנה שלה היא ריאקציה “להתגלות” המודרנית או הנהנתנות
שהייתה כבושה בך ואך יצאה אל הפועל לאחר נישואיך ?
שאלה נוספת מהותית ועדינה המטרידה אותי, כמה “בשר” יש בעומק הפירוד שלכם וכמה זה באמת רק ריאקציות על
ריאקציות ? כלומר, האם יש פער בלתי גשיר בעצם או שזה בעיקר המון רעשי רקע, רגשות וריאקציות שבניקויים אפשר
יהיה למצוא שביל הזהב ?
האם תוכל אולי לשמש דובר של אשתך ולנסות לספר את הצד שלה ? האם יש משהו שאתה יכול לשנות מצדך שישנה
את פני התמונה או שגם אתה עומד על עקרונותיך מבלי לזוז מהם?
זה נשמע כמעט שגמרת בלבך להתגרש מאישה זו, הלא כן ? אם לאו, האם במקרה ורעייתך תהיה מוכנה להידבר אתה
תהיה מוכן להשקיע מצדך להבין, לבוא לקראת ולמצוא את שביל הזהב?
ביחס למישור הפרקטי. יש בפניך 3 אופציות עיקריות.
.1 להמשיך לחיות בסבל, בתסכול וצער הדדי. לא, מומלץ בכלל, לא לך, לא לרעייתך וכמובן שלא לילדים.
.2 לפנות מחר בבוקר לרבנות, לפתוח תיק ולהתחיל את הליך הגירושין. כואב, קשה ולא פשוט לאף צד. אבל ב”ה
איננו קתוליים ופעמים שזה הצעד הנכון (אני עצמי דחפתי וליוויתי כמה זוגות לגירושין.) כמובן שגם לצד זה יש
מחירים רבים וכואבים מנשוא, אך א”כ אפשר לצמצם אותם מעט בהליך גישור טוב, המחיר תמיד יהיה גבוה.
.3 להביא אותה לתהליך של הידברות ולנסות לפתור את הבעיות. מדבריך נשמע שכרגע היא לא מוכנה כלל
(וכאמור, אני שואל גם כלפיך,) אך פעמים שאפשר להביא גם סרבנית לתהליך כזה. אם לא בטוב אז ע”י בעל
השפעה עליה או “באיום” שתלך לפתוח תיק גירושין.
מניסיוני האישי אומר לך שהתגובות האפשריות ל”איום”
שכזה הינן: .1היא תלך בשמחה ותשכור את שירותיו של עו”ד/מגשר ותסיימו את העניינים בצורה טובה ונקיה
יחסית. .2 היא תצחק לך בפרצוף ותמרר את חייך (היה לי מקרה בארה”ב שנאלצנו בסוף לעשות היתר 100
רבנים,) סיפור לא נעים בכלל בלשון המעטה.
3. היא תיקח את זה ברצינות ותבוא איתך להליך של שלום בית
שבסופו של דבר תמצאו את עצמכם בחיים סבירים (גם אם לא מאירים כל הזמן.)
.4 שהיא תלך אתך לטיפול,
אך בעצם זה רק מהשפה ולחוץ, רק כדי להשקיט את המצפון ואת הפחד מהגירושין.
בקיצור, אחרי בירור של כל השאלות הנ”ל האופצייה המועדפת היא כמובן להגיע להידברות מועילה, פרודוקטיבית והליך
אמיתי של שלום בית. וגם אם חלילה לא, כדאי מאד להבהיר ולנקות את המהות מכל רעשי הרקע המתלווים בכדי
שתוכלו לעבור את ההליך הכואב במינימום של כאב וטראומה. כן, אפשר גם להתגרש בדרכי שלום.
תוכל לפנות אליי באופן ישיר לתוספת הבהרה אם תחפוץ בכך.
אני מאחל לך, לרעייתך ולילדיך שתמצאו את הדרך הטובה ביותר בשבילכם, דרך שתביא אתכם בסופו של דבר למקום
טוב, שמח ומאיר הרבה יותר.
בידידות רבה.
אברהם
Aysadvice@gmail.com
2 תגובות
תשובה יפה ושכלית מאד.
לעניות דעתי במקרה שמתואר בשאלה (בהנחה שזה באמת רק זה), להתגרש נשמע כמו בריחה מהמציאות, בריחה מעבודה.
קצת מקומם שהאישה מסרבת ללכת ליעוץ, אך בוודאי אפשר למצוא הנאות משותפות, לא יתכן שהיא לגמרי לא רוצה להנות… אולי אתה רוצה לטוס לחו”ל והיא מסתפקת בשבת בצימר במירון? אולי תתפשרו על נופש שמתאים לשניכם?
אם אתה מתכוון שאתה למשל רוצה לראות סרטים והיא לא, אז בסך הכל עדיף ככה ולא אישה שמכורה לסרטים וסדרות, תסתכל על הצד החיובי שבזה, ובאשר אליך – כנראה שאם כך סובב בורא עולם אז דוקא אתה הוא זה שצריך להשתנות ולהתחזק!
עדיף להיות מתוסכל שאתה לא יכול לבלות ערב רומנטי עם אשתך מול מסך, מאשר להיות מתוסכל שאתה לא יכול להחליף מילה עם אשתך כי היא מול המסך.
בקיצור זאת התמודדות שלך בינך לבין עצמך ולא מול אשתך.
אולי זה שהאישה לא מוכנה ללכת ליעוץ נובע מזה שהיא בטוחה שלעולם לא תפרוץ את הגדרות של עצמה, כי זה מה שאתה רוצה ממנה? והיא חוששת שהיא תאלץ “לרדת” ברמתה הרוחנית? לא שזה לגמרי מוצדק, אבל אולי זה נובע כן ממקום “טוב”.
אולי יכול לעזור אם תשאל את עצמך איך היית רוצה שהילדים שלך יהיו, היית רוצה להנחיל להם את הנהנתנות המטורפת שיש בדור שלנו? גם ככה זה מקיף מכל עבר, אז זה טוב שיש להם אמא כזאת כדי לאזן קצת את המצב. תחשוב עליהם בתור נשמות לא בתור חברים שלך, מה המטרה שאתה מביא ילדים לעולם? בשביל להנות? או בשביל להחזיר אחרי 120 שנה את נשמתם מתוקנת יותר, טהורה יותר.
כנראה שאם השם סובב כך את המצב והמציאות היא שאתה התחתנת עם האישה הזאת דוקא, אז יש לכך סיבה, ויש לך עבודה חבר…. אל תהיה לוזר, אל תברח. אתה נשמע אדם חושב – אז תנסה לחשוב – מה השם רוצה ממני. מה יהיה בעיניו הכי טוב שאני אעשה.
אתה יכול להרפות מאשתך למשך תקופה, להראות לה שאתה לגמרי מסכים איתה בהכל ולומר לה כמה טוב זה שהיא כך בשביל הילדים, גם אם זה לא יהיה לגמרי כנה. ואולי כך היא לאט לאט תיפתח לכיוון שלך ותמצאו את האיזן באמצע.
העיקר שהקו המנחה יהיה – מה השם רוצה ממני כי זאת מטרתי בעולם.
מקווה שעזרתי לראות מעוד זווית 🙂
בהצלחה.
יש הרבה סיבות למה מתחתנים ולא חסר היום זוגות השונים במישור הדתי (חילוני וחרדית וכו’…) החיים בהרמוניה ובשותפות.
נסה לחפש עוד מקורות לקשר חם ואוהב עם אשתך.
וזה לאו דווקא שייך לתחום הדתי (כמו לפתח ולדוש בענייני אידאולוגיה שונים), זה יכול להיות בעוד מישורים כמו: תחביבים משותפים, טיולים מהנים וכו’…
שתזכו לבית שמח מלא בהרמוניה, אחווה, שלום ורעות.
בהצלחה!